הטעם לאות א' קטנה בויקרא. טעם הקורבנות לפי הרמב'ן: הקורבן במקום האדם. מידת הענווה. חמץ אסור במשהו. חמץ רומז לגאווה. ענוותנותו של משה. כל הבורח מן הגדולה. שמו של משה.
המצטער על מות שני בני אהרון. בן עזאי שלא שימש את רבי ישמעאל. אליהו, אלישע ובני הנביאים. כשחלה רבי אליעזר. מיתת רבי עקיבא. תפילת חנה. שמואל. עמל התורה של יעקב.
ספירת העומר. טעם מצוות ספירת העומר ציפייה למתן תורה. רמב"ם: מצוות עשה מן התורה לספור גם בזמן הזה. מדוע מונים את הימים שעברו. מדוע ניתנה תורה רק אחרי ארבעים ותשעה ימים. תיקון המידות. מנחת העומר משעורים שהם מאכל בהמה. מנחת שתי הלחם מחיטים שהם מאכל אדם. מנחת העומר ומנחת סוטה.
שמיטה. יובל. כדי שתדעו שהארץ שלי היא. גלות כעונש על ביטול מצוות שמיטה. חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב'ה. שכינה שורה רק בארץ ישראל. רבי יעקב עמדין. רבי זירא התענה כדי לשכוח תלמוד בבלי.
נדר בלשון דמים ובלשון ערך. ערכו של אדם בעולם הזה. ערכו הרוחני של האדם. שדה אחוזה בארץ ישראל. מעלת ארץ ישראל. יעקב קנה שדה בשכם. ערך התורה. 'אם בחוקותי תלכו'. שכר מצווה בעולם הבא.
ימי המילואים. שמן המשחה. הכיור וכנו. מעשי רבי חיא. הכנה לדבר מצווה. ספירת העומר. ימי ההגבלה. משה בהר סיני. ההכנות בחודש אלול. חסידים ראשונים היו שוהים שעה אחת לפני התפילה.
קורבן עולה על ביטול מצוות עשה ועל הרהור הלב. איוב הקריב עולות. אברהם ונח הרהרו אחר מידותיו של הקב'ה. רבנו יונה: אזהרה על המחשבות. מלחמת מדין. מסילת ישרים. רמב'ם הלכות מקוואות.
שוחטים את קורבן החטאת במקום ששוחטים את קורבן העולה כדי שלא לבייש את החוטא. אסור להלבין פנים בשעת תוכחה. השמירה על כבודו של העבד. ההיתר להראות לתלמידים נגע צרעת.
מערכות האש שעל המזבח: מערכה גדולה, מערכה של קטורת ומערכה לקיום האש. אש התמיד. קורבן עולה מכפר על הרהור הלב. סגולה להינצל מהרהור עבירה. ההבדל בין עבודת ה' של הלל לבין עבודתו של יונתן בן עוזיאל. מעלתם של פושעי ישראל.
