קורבן עולה. מדרש תנחומא. רבי ישמעאל. רבי שמעון בר יוחאי. הסיבות להקרבת קורבן עולה. זוהר. רבנו יונה, שערי תשובה. רבי יוסי. רבי אחא בר יעקב. מסכת שבת. מלחמת מדין. רמב'ם הלכות איסורי ביאה.
עבודת יום כיפור של הכוהן הגדול. פרשת איסורי עריות. הרב קוק: גם אדם גדול יכול לאבד את עולמו הרוחני. לא הולכים בחוקות הגויים. דברי הקטרוג של המן על עם ישראל. איסורי העריות הם מכלל החוקים.
"הוכח תוכיח את עמיתך". כל האומר ששלמה חטא אינו אלא טועה. שלמה לא מיחה בנשיו. ירבעם בן נבט הוכיח את שלמה. עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה. עולם ברור ראית. שמואל ורב יהודה.
המחלוקת ביבנה בין רבן גמליאל לרבי יהושע בקידוש החודש. גזירת רבן גמליאל. רבי עקיבא: 'אשר תקראו אותם' אפילו שוגגים. מקדש השבת. מקדש ישראל והזמנים. השבת קבועה. ישראל מקדשים את החודש.
גדולה הונאת דברים מהונאת ממון. 'ויראת מאלוקיך' דבר המסור ללב. לעולם יהיה אדם זהיר בהונאת אשתו. עונשו של רב רחומי. שערי דמעות לא ננעלו. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
צרעת כעונש על לשון הרע. רבן גמליאל וטבי. ערכין: מוות ןחיים ביד לשון. רמב'ם: עונשה של מרים. טהרת המצורע: ציפורי דרור, עץ ארז, אזוב ושני תולעת. חטא המרגלים. 'יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים'.
קורבן אשם של מצורע ועולה נשחטים בצפון המזבח כדי למנוע את פרסום החטא. פנינה הכעיסה את חנה לשם שמים ונענשה. שכרם של שם ויפת שכיסו את נח. לפני שהכוהן מגיע מוציאים מהבית הנגוע כלי חרס.
ספר ויקרא פרשת מצורע - המגידים של הבית יוסף ושל הגר"א
המצורע מביא ציפורים לטהרתו. כדי לכפר על הפטפוט. טהרת המצורע עם דם ושמן. המגיד שהתגלה לבית יוסף. מגיד מישרים. עדות ר' חיים מוולוז'ין על גילוי שהיה לגר"א.
נגע צרעת. ערכין. 'וציווה הכוהן'. מהרש'א. צרעת הבית. חן מקום על יושביו, חן אישה על בעלה, חן מקח על מקחו. שלושה צועקים ואינן נענין. הגר'א. אין אדם נוגע במוכן לחברו. מגיד מישרים. בית יוסף.
צרעת הבית בארץ ישראל. צרעת בית כעונש על גזל וצרות עין. בזמן כיבוש הארץ הגויים ישאירו בתים מלאים כל טוב. בהריסת הבית יתגלו האוצרות שהחביאו הגויים. "כוחי ועוצם ידי". הצרעת מגיעה בהדרגה: בבית, בבגדים או בגוף.
