פרשת שמיני - השמחה בהשראת השכינה

הקורבן - הודאה לה'. הקורבן מקשר בין האדם לה'. הקורבנות של יעקב ושלמה. לשם שישה דברים הזבח נזבח. קורבנות קין והבל. חטאו של שאול במלחמה עם עמלק. הקורבן- לעשות נחת רוח לה'.

קורבן עולה מכפר על הרהור חטא. הרהור עבירה גדול ממעשה העבירה. מדוע נקרא הקורבן בשם עולה. סגולה להינצל מהרהור עבירה.

שריפת שעיר החטאת. משה כעס וטעה. הכועס חוכמתו מסתלקת. נביא שכועס מסתלקת נבואתו. כעסם של אלישע ואליאב. גנות הכעס. משה הודה ולא בוש.

נגע הצרעת אינו מחלה. עונש על לשון הרע. נגע צרעת בתים נוהג רק בארץ ישראל.

פינוי הכלים מהבית הנגוע לפני בוא הכוהן. התורה חסה על ממונם של ישראל. צדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם.

ההבדל בין כפרה לטהרה. עברות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר. וידוי הכוהן הגדול ביום כיפור. פירוש הפסוק "לפני ה' תטהרו".

'מפני שיבה תקום'. שערי תשובה. מצוות הצדקה. עבודה זרה: רבי אלעזר בן פרטא, רבי חנינא בן תרדיון, רבי יוסי בן קיסמא, רבי יוחנן בן זכאי, נקדימון בן גוריון. רבי חיים ויטאל.

המחלוקת ביבנה בין רבן גמליאל לרבי יהושע בקידוש החודש. גזירת רבן גמליאל. רבי עקיבא: 'אשר תקראו אותם' אפילו שוגגים. מקדש השבת. מקדש ישראל והזמנים. השבת קבועה. ישראל מקדשים את החודש.

גדולה הונאת דברים מהונאת ממון. 'ויראת מאלוקיך' דבר המסור ללב. לעולם יהיה אדם זהיר בהונאת אשתו. עונשו של רב רחומי. שערי דמעות לא ננעלו. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

אינו דומה מועטים העושים את התורה למרובים העושים את התורה. זכויות הציבור מרובות מזכויות היחיד. המתפלל ביחידות לא יתפלל בארמית. מלאכי השרת לא מבינים ארמית. עשרה שמתפללים שכינה עמהם. תפילת הדרך בלשון רבים. מעלת תפילת הרבים. מעלת התפילה במניין. מעלת התפילה בבית הכנסת.