פרשת שמיני - השמחה בהשראת השכינה

"אדם כי יקריב". דין קורבן גזול. הקורבן המושלם. "עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת". תלמידי אברהם ותלמידי בלעם. טעם הסמיכה על הקורבן. קורבן מלשון התקרבות.

קורבן תודה. החייבים: יורדי הים, הולכי מדבריות, חבוש בבית האסורים וחולה שנתרפא. לחמי תודה: חלות מצות, רקיקי מצות, סולת מורבכת, חלות לחם חמץ. ברכת הגומל. 'וארשתיך לי לעולם'.

שריפת שעיר החטאת. משה כעס וטעה. הכועס חוכמתו מסתלקת. נביא שכועס מסתלקת נבואתו. כעסם של אלישע ואליאב. גנות הכעס. משה הודה ולא בוש.

נגע הצרעת אינו מחלה. עונש על לשון הרע. נגע צרעת בתים נוהג רק בארץ ישראל.

קורבן אשם של מצורע ועולה נשחטים בצפון המזבח כדי למנוע את פרסום החטא. פנינה הכעיסה את חנה לשם שמים ונענשה. שכרם של שם ויפת שכיסו את נח. לפני שהכוהן מגיע מוציאים מהבית הנגוע כלי חרס.

הווידוי של הכוהן הגדול ביום כיפור. מדוע הכוהן הגדול מתוודה שלוש פעמים. נוסח הווידוי. מדוע יש צורך בווידוי בפה.

איסור גנבת דעת. גניבת הדעת של אבשלום. 'שארית ישראל לא יעשו עוולה'. חותמו של הקב'ה אמת. מי שאין תוכו כברו. מחלוקת רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה. העמידו תלמידים הרבה. איזה תלמיד צריך ללמד.

ספירת העומר. טעם מצוות ספירת העומר ציפייה למתן תורה. רמב"ם: מצוות עשה מן התורה לספור גם בזמן הזה. מדוע מונים את הימים שעברו. מדוע ניתנה תורה רק אחרי ארבעים ותשעה ימים. תיקון המידות. מנחת העומר משעורים שהם מאכל בהמה. מנחת שתי הלחם מחיטים שהם מאכל אדם. מנחת העומר ומנחת סוטה.

'כי ימוך אחיך'. איסור מכירת אדמת ארץ ישראל. אבן עזרא ורמב'ם: מעלת יושבי ארץ ישראל. קדושת אדמת ארץ ישראל. הרב אליהו לאפיאן. קיום מצוות, שכינה ונבואה בארץ ישראל. הרב זמבא על תוכנית החלוקה.

'אם בחוקותי תלכו'. אור החיים. 'כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת'. דרש וקבל שכר. השל'ה. האדרת. רבי שמעון בר יוחאי. מגן אברהם. כף החיים. חפץ חיים.