פרשת שמיני - השמחה בהשראת השכינה

איסור הקטרת שאור ודבש על המזבח. שאור ודבש הם דימוי ליצר הרע ועצלות בעבודת ה'. שתי הלחם בשבועות. ביכורים. ביטול יצר עבודה זרה וגילוי עריות.

שוחטים את קורבן החטאת במקום ששוחטים את קורבן העולה כדי שלא לבייש את החוטא. אסור להלבין פנים בשעת תוכחה. השמירה על כבודו של העבד. ההיתר להראות לתלמידים נגע צרעת.

המנחה נאכלת מצה. חמץ מורה על גאווה. חטאם של נדב ואביהוא בחוסר ענווה. ממעטים בניסים.

תפילת משה על מרים. צרעת עונש על לשון הרע. צרעת נעמן שר צבא ארם, תגובת יהורם. צרעת גיחזי, העגל שעשה ירובעם. סוטה: חוליו של אלישע, שמאל דוחה וימין מקרבת.

קורבן אשם של מצורע ועולה נשחטים בצפון המזבח כדי למנוע את פרסום החטא. פנינה הכעיסה את חנה לשם שמים ונענשה. שכרם של שם ויפת שכיסו את נח. לפני שהכוהן מגיע מוציאים מהבית הנגוע כלי חרס.

ארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עבירה. עיקר קיום המצוות הוא בארץ ישראל. ארץ ישראל היא נחלת ה'. תשב"ץ: עונשו של החוטא בארץ ישראל. המבזה את ארץ ישראל כמבזה את הקודש. גדולי החכמים נישקו את אבני ארץ ישראל.

"בצדק תשפוט עמיתך". הוי דן את כל אדם לכף זכות. כיצד שופטים בצדק. האם מקדימים את דינו של תלמיד חכם.

בתורה אין תאריך לחג השבועות. זמנו של החג בסיום ספירת העומר. מדוע לא נקרא חג השבועות חג מתן תורה.

גדולה הונאת דברים מהונאת ממון. 'ויראת מאלוקיך' דבר המסור ללב. לעולם יהיה אדם זהיר בהונאת אשתו. עונשו של רב רחומי. שערי דמעות לא ננעלו. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

'אם בחוקותי תלכו'. אור החיים. 'כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת'. דרש וקבל שכר. השל'ה. האדרת. רבי שמעון בר יוחאי. מגן אברהם. כף החיים. חפץ חיים.