'ואל יבא בכל עת אל הקדש', יעב'ץ, פרוש למסכת אבות. יחזקאל 'הבא דרך שער צפון'. המן. מדרש רבה- המטרונא ורבי יוסי. משלי. רבי עקיבא ואשתו רחל. רבי אלעזר בן ערך. המהרש'א.
ימי המילואים. שמן המשחה. הכיור וכנו. מעשי רבי חיא. הכנה לדבר מצווה. ספירת העומר. ימי ההגבלה. משה בהר סיני. ההכנות בחודש אלול. חסידים ראשונים היו שוהים שעה אחת לפני התפילה.
איסור אכילת תולעים. פרי חדש. זוהר: צריך להיזהר מאכילת דברים טמאים ומדיבור בדברים אסורים. רמב'ם הלכות דעות. מסכת חולין, תוספות. חמורו של פנחס בן יאיר. מסילת ישרים. ספירת העומר.
"הוכח תוכיח את עמיתך". כל האומר ששלמה חטא אינו אלא טועה. שלמה לא מיחה בנשיו. ירבעם בן נבט הוכיח את שלמה. עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה. עולם ברור ראית. שמואל ורב יהודה.
ספירת העומר. טעם מצוות ספירת העומר ציפייה למתן תורה. רמב"ם: מצוות עשה מן התורה לספור גם בזמן הזה. מדוע מונים את הימים שעברו. מדוע ניתנה תורה רק אחרי ארבעים ותשעה ימים. תיקון המידות. מנחת העומר משעורים שהם מאכל בהמה. מנחת שתי הלחם מחיטים שהם מאכל אדם. מנחת העומר ומנחת סוטה.
אינו דומה מועטין העושים את התורה למרובים. יהונתן ונערו והפלשתים. מלחמת ברק וסיסרא. מלמת גדעון והמדיינים. מלחמת שמואל בפלשתים. חזקיהו וסנחריב מלך אשור. מתתיהו ובניו. חטאו של בר כוכבא.
'וחי בהם'. סנהדרין: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים- יהרג ואל יעבור. יומא: פיקוח נפש דוחה שבת, הזריז הרי זה משובח. מנחת חינוך, הרב קוק ב'חזון הגאולה': מלחמה דוחה פיקוח נפש. מצוות ישוב ארץ ישראל.
המצטער על מות שני בני אהרון. בן עזאי שלא שימש את רבי ישמעאל. אליהו, אלישע ובני הנביאים. כשחלה רבי אליעזר. מיתת רבי עקיבא. תפילת חנה. שמואל. עמל התורה של יעקב.
עבודת יום כיפור של הכוהן הגדול. פרשת איסורי עריות. הרב קוק: גם אדם גדול יכול לאבד את עולמו הרוחני. לא הולכים בחוקות הגויים. דברי הקטרוג של המן על עם ישראל. איסורי העריות הם מכלל החוקים.
ארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עבירה. עיקר קיום המצוות הוא בארץ ישראל. ארץ ישראל היא נחלת ה'. תשב"ץ: עונשו של החוטא בארץ ישראל. המבזה את ארץ ישראל כמבזה את הקודש. גדולי החכמים נישקו את אבני ארץ ישראל.
'וכיפר בעדו ובעד ביתו'. וידוי הכוהן הגדול ביום כפור. משה ואהרון. קורבן חטאת. כוהנים אוכלים ובעלים מתכפרים. ר' אריה לוין. מות תלמידי רבי עקיבא מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. עץ יהודה ועץ יוסף ואפרים.
