'נח איש צדיק תמים היה בדורותיו'. רש'י: לשבח ולגנאי. קידושין מ ע'א: צדיק טוב וצדיק שאינו טוב. בין נח לאברהם. תנא דבי אליהו: מעשה פלגש בגבעה. שמואל א ז,טז: 'והלך מדי שנה בשנה'.
עקדת יצחק. 'והאלוקים ניסה את אברהם'. תקיעת שופר. זיכרונות בראש השנה. עשרה ניסיונות נתנסה אברהם. ארבע מאות ילדים וילדות שנשבו. 'מצולות ים'. אישה ושבעת בניה. מותו של רבי עקיבא. 'קח נא'.
אברהם קנה את מערת המכפלה מעפרון. אדם ניכר בכוסו, כיסו וכעסו. אליהו נענה בתפילת המנחה. חשיבות תפילת מנחה. מכבדים את הגוי לפי עושרו. גנות מידת צרות העין. איסור לקיחת ריבית. מידת החסד של אברהם.
יעקב לא רצה לקבל את הברכות במרמה. ההבדל בין 'פן' ל'אולי'. מעשיה של רבקה. יעקב לא הזדרז. עונשו של יעקב. לבן החליף את רחל בלאה. שינוי שמו של יעקב לישראל.
יהודי מלשון יהודה. הכופר בעבודה זרה נקרא איש יהודי. מרדכי היהודי - על שגלה עם גלות יהודה. אותיות שמו של הקב"ה בשם יהודה. יהודה מלשון הודאה לה'. יהודה הודה במעשה תמר. תפילת מודה אני. מידת הכרת הטוב. ברכת הנותן לשכוי בינה.
יעקב ושרו של עשיו. הפגיעה בכף הירך של יעקב. ההתרשלות בבניית המקדש בימי דוד ובבית שני והעונש על כך. גזירות היוונים בגלל ההתרשלות בעבודת המקדש. המהדרין מן המהדרין בנר חנוכה.
'ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם'(עובדיה א) יוסף מציג את עצמו כאיש עברי ושם שמיים שגור על פיו. יוסף נענש בגלל שבקש עזרה משר המשקים. יוסף זכה להקבר בארץ ישראל.
יוסף הצדיק. פתרון חלומות פרעה. פרעה החשיב עצמו לאל. רמ'א: שיוויתי ה' לנגדי תמיד. תפילת יוסף. תפילת דוד. מאה ברכות בכל יום. הברכות נתקנו כדי לזכור את ה'. אברבנאל: יראת אלוקים. חובת הלבבות.
יוסף הצדיק. פתרון חלומות פרעה. פרעה החשיב עצמו לאל. רמ'א: שיוויתי ה' לנגדי תמיד. תפילת יוסף. תפילת דוד. מאה ברכות בכל יום. הברכות נתקנו כדי לזכור את ה'. אברבנאל: יראת אלוקים. חובת הלבבות.
התוכנית האלוקית של מכירת יוסף הייתה להוריד את יעקב בכבוד למצרים. יוסף הבין שהמהלך הוא אלוקי. ב'קול התור' כתב רבי הלל משיקלוב בשם הגר'א: לפני הגאולה תהיה מציאות קשה, אבל אסור להתייאש.
"איוולת אדם תסלף דרכו". ר' יוחנן ובנו של ריש לקיש. אחי יוסף לא שמים לב. אבקה של שביעית. עונש הסוחר בפירות שביעית. חיאל בית האלי ובניית יריחו. אליהו ואחאב. עצירת הגשמים.
יוסף אסר את האחים. עונש מאסר בהלכה. אסרו את המקלל ואת המקושש. מאסר עד המשפט. מי שעבר עבירה חמורה מכניסים אותו לכיפה. תא מאסר נקרא כיפה. רמב'ם: מכניסים למאסר כדי לאיים.