רמב'ם: ישראל מצווין על קידוש ה'. תודוס איש רומי: חנניה, מישאל ועזריה למדו קל וחומר מהצפרדעים, ולא השתחוו לפסל של נבוכדנצר בבקעת דורא, כמסופר בדניאל ג'.
המן- לחם מן השמיים. הכנות לשבת. שמחת דוד בהעלאת הארון מבית עובד. השמחה בעשיית המצוות. להגיד לכבוד שבת. טעימה מהתבשיל לפני שבת. זכר הזיעה בהכנת צורכי שבת. שכר המענג את השבת.
'אחרי רבים להטות'. תנורו של עכנאי. לא בשמים היא. ניצחוני בני ניצחוני. ספר החינוך: לחזק קיום דתנו. 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'. ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים. הלכה כבית הלל.
הכרובים שעל הכפורת. כשישראל עושים רצונו של מקום פני הכרובים איש אל אחיו. השכינה מעל הכרובים. תפילת שלמה. במקדש אפשר להשיג את קרבת ה' ביותר. עשרת ימי תשובה. מעלת לימוד תורה בשבת. נשמה יתירה.
הגר'א: משה לא מוזכר בפרשה. רבי נחמן מברסלב: חשוב לשמח כל יהודי. מלאכי: 'זכרו תורת משה עבדי'. בגדי כהונה מכפרים. המקדש הוא אורו של עולם. עם ישראל נמשל לזית ולשמן.
מסירות הנפש של חור עמדה לנכדו בצלאל. הר סיני לא התקדש במסירות ולכן נפסקה קדושתו. הר הבית התקדש במסירות ולכן קדושתו נצחית. קדושה שניה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.
משה הקים את המשכן. משה לא נתן תרומה. תרומת הנשיאים. נדיב לב. הכסף למשכן מהכסף שהוציאו ממצרים. משה לא עבד בפרך. משה שמע את דבר ה' בזכות העם. עצי שיטים עומדים.
חטא העגל. רש'י: העם טעה בחשבון. חיי אדם. פרקי אבות. תפארת ישראל: שיהיה מיושב בדעתו. רב אדא בר אהבה:מתון, מתון. ריש לקיש ורבי יוחנן. ר' חיים מוולוז'ין. הגר'א. שלמה אבן גבירול. ספורנו. מהר'ם אלשיך.
הסיבות לחטא העגל. אהרון, חור וידי משה. הריגת חור. שפרה ופועה. ה' חס על כבוד עם ישראל. תחנוני יוסף. הריגת זכריה בן יהוידע בציווי יואש. נבוזרדאן והדם של זכריה. ירבעם ועידו הנביא.
'הראני נא את כבודך'. נקרת הצור. 'וראית את אחורי ופני לא יראו'. חתם סופר. נס פורים. רבנו בחיי בספרו כד הקמח. אמונה ובטחון. אליהו בהר הכרמל ובהר סיני. קנאותו של אליהו.
מונים את העם באמצעות מחצית השקל. רמב'ם: ראייה משאול שספר בטלאים. דוד מנה ישירות את העם והעם נענש. רמב'ן וילקוט שמעוני: העם נענש על שלא תבעו את בניין בית המקדש.
חטא העגל. משה לימד סנגוריה על עם ישראל. עם ישראל חטא בגלל השעבוד במצרים. 'למה יאמרו מצרים'. 'וינחם ה' על הרעה'. בזכות לימוד הסנגוריה של גדעון הוא זכה להושיע את ישראל.
משה שבר את הלוחות אחרי חטא העגל כאשר ראה את העם. אדם מתפעל יותר ממראה עיניו. חבריו של איוב. שבירת הלוחות כדי ללמד זכות על עם ישראל ולהחזירם בתשובה. הקב"ה הסכים עם מעשהו של משה.
'בושש משה לרדת מן ההר'. בחטא העגל בקשו למצוא מחליף למשה. סיבה לכעס על עם ישראל. מגילת המקדש. בית שני. פר חטאת של יום כיפור מכפר על העגל והשעירים על מכירת יוסף.
