השולחן. לחם הפנים. בית גרמו. כסידורו כן סילוקו. שמעון הצדיק. אחד אמר הגיעני כפול. 'זה השולחן אשר לפני ה''. שולחנו של האדם מכפר עליו. מגיד מישרים. רמב'ם הלכות דעות. תענית דיבור. אגרת הגר'א.
משה והסנה. נבואת אהרון במצרים. 'ושמח בליבו'. 'שבת אחים'. 'זקן אהרון'. ביטול מידת הגאווה. 'ואנכי תולעת'. משה הסתכל באספקלריא. חולדה הנביאה. ביטול חמץ. רבי יונתן איבשיץ. 'והאיש משה עניו'.
'והאיש משה עניו מאוד'. בחטא העגל משה תלה בזכות האבות. חזקיהו תלה בזכות עצמו ותלו לו בזכות אחרים. ספר נחמיה לא נקרא על שמו בגלל שהחזיק טובה לעצמו. רמב'ן: המתגאה על הבריות- מורד במלכות שמים.
עבד עברי. שחרור העבדים בזמן צדקיהו. הציווי במצרים על שחרור עבדים. המצווה הראשונה. דיני עבד עברי: זכר ליציאת מצרים וזכר למעשה בראשית. גנב שנמכר בגנבתו. רבי אלעזר והאדם המכוער. יהא אדם רך כקנה.
חושן המשפט. על אבני החושן שמות שבטי ישראל. אורים ותומים. כיצד שואלים באורים ותומים. אהרון זכה לחושן בשכר 'ושמח בלבו'. רבי יהושע בן פרחיה: כל האומר לי עלה לגדולה.
מונים את העם באמצעות מחצית השקל. רמב'ם: ראייה משאול שספר בטלאים. דוד מנה ישירות את העם והעם נענש. רמב'ן וילקוט שמעוני: העם נענש על שלא תבעו את בניין בית המקדש.
מסירות הנפש של חור עמדה לנכדו בצלאל. הר סיני לא התקדש במסירות ולכן נפסקה קדושתו. הר הבית התקדש במסירות ולכן קדושתו נצחית. קדושה שניה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.
ארון הברית. גניזת הארון. יאשיהו. קודש הקודשים. לשכת העצים. רמב'ם. רמב'ן. אש. שכינה. רוח הקודש. אורים ותומים. תלמיד חכם שאין תוכו כברו. רבן גמליאל. רבי אליעזר בן עזריה.
בניית המשכן. לוחות העדות. משכן העדות. ארון עצי שיטים. שולחן עצי שיטים. מנורת זהב. יאשיהו גנז את הארון. אין נבואה בבית שני. יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן. המחלוקת בין חכמי ישראל. תלמידי שמאי והלל.
רמב'ם: מצוות עשה לעשות בית לה'. ירושלמי: בית המקדש יבנה לפני מלכות בית דוד. תפארת ישראל: 'מקדש משמיים' פרושו שהקב'ה יסייע לנו לכשנבנה. החפץ חיים בספרו 'ליקוטי הלכות' כתב דברי התעוררות לבניין הבית.
הכרובים שעל הכפורת. כשישראל עושים רצונו של מקום פני הכרובים איש אל אחיו. השכינה מעל הכרובים. תפילת שלמה. במקדש אפשר להשיג את קרבת ה' ביותר. עשרת ימי תשובה. מעלת לימוד תורה בשבת. נשמה יתירה.
במשכן: מנורה, מזבח ושולחן, כנגד תורה, עבודה וגמילות חסדים. שלושה זרים כנגד כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות. דוד אכל מלחם הפנים. בשתי הלחם מתברכים פירות האילן. לחם משנה.
