ספר שמות פרשת תרומה - לחם הפנים

משה ודוד רעו את הצאן במסירות וזכו להנהגה. הנושא בעול עם חברו. במלחמת עמלק משה ישב על אבן. החפץ חיים ישן על ספסל. הרב חיים סולוביצ'יק ישן על הרצפה. שכר המלמד בן חברו. רב פרידא ותלמידו.

אהרון היכה את היאור במכות דם וצפרדע ואת עפר הארץ במכת כינים. הכרת הטוב של משה. הכרת הטוב לכלב. הכרת הטוב של הרי"ף לבית מרחץ.

הקב"ה מתחרט על הגלות. רמב"ן וספורנו: השלמת תהליך הגאולה בארץ ישראל. מכת חושך היא עונש לאותם שלא רצו לצאת ממצרים. ריש לקיש ורבה בר בר חנה. כוזרי: תשובת החבר.

המן- לחם מן השמיים. הכנות לשבת. שמחת דוד בהעלאת הארון מבית עובד. השמחה בעשיית המצוות. להגיד לכבוד שבת. טעימה מהתבשיל לפני שבת. זכר הזיעה בהכנת צורכי שבת. שכר המענג את השבת.

אבני המזבח צריכות להיות שלמות שלא נגע בהם ברזל. רמב'ם: מביאים אבנים מעומק האדמה או מהים. כפתור ופרח: רבי יחיאל מפריז רצה לחדש את עבודת הקורבנות. חתם סופר: רבי עקיבא איגר בקש לקבל רשות להקריב בהר הבית.

מצוות הלוואה לעני גדולה ממצוות הצדקה. מדוע הציווי נכתב בלשון רשות "אם". מי קודם לקבל הלוואה. הקב"ה קרוב לעניים.

במשכן: מנורה, מזבח ושולחן, כנגד תורה, עבודה וגמילות חסדים. שלושה זרים כנגד כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות. דוד אכל מלחם הפנים. בשתי הלחם מתברכים פירות האילן. לחם משנה.

בגדי כוהן גדול. בגדי קודש. בגדי שרד. יום הר גריזים. שמעון הצדיק ואלכסנדר מוקדון. עת לעשות לה'. בגדי כהונה מכפרים. כתונת. מכנסיים. מצנפת. אבנט. חושן. אפוד. מעיל. ציץ. חכמי לב.

'בושש משה לרדת מן ההר'. בחטא העגל בקשו למצוא מחליף למשה. סיבה לכעס על עם ישראל. מגילת המקדש. בית שני. פר חטאת של יום כיפור מכפר על העגל והשעירים על מכירת יוסף.

מלאכת המשכן לא דוחה שבת. בתפילות שבת לא אומרים 'ולירושלים עירך' ואין 'הלל' לשבת. אין חטאת במוספי שבת. מצוות שמחה בשבת. שבת היא אחד משישים לעולם הבא. הכנות הלל ושמאי לשבת.

האם אוהל מועד והמשכן הם אותו מקום. ההבדל בין הענן לכבוד ה'. האור שהיה בענן. האור שהיה בבית המקדש.