חטא המרגלים וחורבן בית המקדש בתשעה באב. תפילות ט' באב. חכמים בוכים ורבי עקיבא שוחק. נבואות אוריה וזכריה. דעתו של רבי יהושע במנהגי אבלות. משיח נולד בתשעה באב.
עיר הנידחת. 'לא תעשון כן לה' אלוקיכם'. ר' חיים מצאנז. שריפת תפילין במחלה מידבקת. שו'ת חזון נחום. הרב ווידנפלד מטשיבין. שו'ת דובב מישרים. רבי יוסי בן קיסמא ורבי חנינא בן תרדיון. אלישע בעל כנפיים.
קוסם. מעונן. מנחש. מכשף. חובר חבר. אוב וידעוני. דורש אל המתים. רמב'ם: דברי כזב. מעשה שאול ובעלת האוב לדעת: שמואל בן חופני גאון, רב סעדיה גאון, רב האי גאון, רלב'ג, רמב'ן. תמים תהיה.
זכויות וחובות החתן. 'ושמח את אשתו אשר לקח'. חתן במלחמה. רמב'ם הלכות מלכים. רש'י: ישמח את אשתו. שמחת יום טוב. חפץ חיים. ספר החינוך. חזו'א: היחס בין בני זוג. רד'ק.
לימוד בקיאות קודם ללימוד בעיון. האמוראים היו חוזרים על החומר הנלמד ואחר כך נכנסים לשיעור. אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה מאה ואחד. גדולה מעלת רב יוסף - 'סיני', ממעלת רבה - 'עוקר הרים'.
מצוות הקהל בסוכות אחרי שנת השמיטה. אברבנאל. משך חכמה. המלך קורא בתורה. ירבעם מלך במוצאי שמיטה. סנהדרין: 'ואני ואתה ובן ישי'. רבי יוחנן בן ברוקא. רבי אלעזר בן חסמא. רבי יהושע. אור זרוע. עמרם ומרים.
מי כתב את שמונת הפסוקים האחרונים בפרשה. הכותב ספר תורה צריך להוציא בפיו את מה שהוא עומד לכתוב. התורה כתובה משמותיו של הקב"ה. איך הייתה התורה כתובה לפני מתן תורה.
הקב'ה מסתיר פנים כדי להעמיד בניסיון. רבי יהושע בן חנניה והקיסר. המחיצות שבהר סיני. אסתר מן התורה. הרב דסלר במכתב מאליהו. 'ויעמוד העם מרחוק'. תנא דבי אליהו. משל המלך והעבדים.
"וילך משה"- לאן הלך משה? רמב"ן: משה הלך להיפרד מהעם. ההבדל בין הנהגת משה להנהגת שמואל. למשה היה דין של מלך. משה רצה להעביר את ההנהגה בצורה מסודרת. משה הלך לברך את העם.
מצוות הקהל בסוכות אחרי שנת השמיטה. אברבנאל. משך חכמה. המלך קורא בתורה. ירבעם מלך במוצאי שמיטה. סנהדרין: 'ואני ואתה ובן ישי'. רבי יוחנן בן ברוקא. רבי אלעזר בן חסמא. רבי יהושע. אור זרוע. עמרם ומרים.
אוכל מביא לידי גאווה המביאה לעבודה זרה. מדוע יש מצוות אכילה בערב יום כיפור. כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי. האם מותר לקחת כדורים שיקלו על הצום.
עם ישראל הפר את הברית בינו לבין הקב'ה בגלל שפע כלכלי. המטבע של דוד. 'עושר שמור לבעליו לרעתו'. עושרם של קורח, המן, בני גד וראובן. 'וישב'- לשון צער. אדם לעמל יולד. הרבי מקוצק. מסילת ישרים.