עם ישראל הפר את הברית בינו לבין הקב'ה בגלל שפע כלכלי. המטבע של דוד. 'עושר שמור לבעליו לרעתו'. עושרם של קורח, המן, בני גד וראובן. 'וישב'- לשון צער. אדם לעמל יולד. הרבי מקוצק. מסילת ישרים.
שרפת בית המקדש בט' באב. דיני ט' באב. ירושלמי ברכות: בט' באב נולד המשיח ומנחם שמו. שער הכוונות. תפילת נחם. קידוש לבנה במוצאי ט' באב. ילקוט שמעוני. זכריה: צום הרביעי... יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה.
עם ישראל עם סגולה. מהר'ל בנצח ישראל: בחירת עם ישראל לא בגלל זכויותיו. רבי צדוק הכהן מלובלין: אי אפשר לנתק את הקשר עם הקב'ה. ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא. נחמו נחמו עמי.
פרשת "והיה אם שמוע". ההבדלים בין פרשה ראשונה לפרשה שנייה. שכר ועונש גשמי תלוי בהתנהלות הרבים. שכר ועונש בעולם הזה. חזרת התנאים לארץ ישראל. חיוב קיום מצוות בחוץ לארץ מטעם "הציבי לך ציונים".
'זכור את אשר עשה לך עמלק'. פרשת זכור. מצווה לשנוא את עמלק ולהילחם בו. גר מעמלק. מטיל ספק באמונה. נלחם ברפידים. תמנע פילגש אליפז. מידת הענווה. גאוות הגויים. מה אומרים לגר שבא להתגייר.
מצוות הבאת ביכורים. ספר החינוך: טעם המצווה. 'והיה כי תבוא אל הארץ'. אור החיים: שמחה בישיבה בארץ ישראל. פרות ארץ ישראל הם סימן לגאולה. חתם סופר: מצווה בעבודת האדמה בארץ ישראל.
הקב'ה מסתיר פנים כדי להעמיד בניסיון. רבי יהושע בן חנניה והקיסר. המחיצות שבהר סיני. אסתר מן התורה. הרב דסלר במכתב מאליהו. 'ויעמוד העם מרחוק'. תנא דבי אליהו. משל המלך והעבדים.
שמיני עצרת. שמחת תורה. סיום הקריאה בתורה בארץ ישראל ובבל. הטעם לקריאת 'וזאת הברכה' בשמחת תורה. ברכת שלמה. קורבן מוסף בשמיני עצרת. בחירת עם ישראל. מדוע מפטירים בספר יהושע.
הקב'ה מסתיר פנים כדי להעמיד בניסיון. רבי יהושע בן חנניה והקיסר. המחיצות שבהר סיני. אסתר מן התורה. הרב דסלר במכתב מאליהו. 'ויעמוד העם מרחוק'. תנא דבי אליהו. משל המלך והעבדים.
אוכל מביא לידי גאווה המביאה לעבודה זרה. מדוע יש מצוות אכילה בערב יום כיפור. כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי. האם מותר לקחת כדורים שיקלו על הצום.
"וילך משה"- לאן הלך משה? רמב"ן: משה הלך להיפרד מהעם. ההבדל בין הנהגת משה להנהגת שמואל. למשה היה דין של מלך. משה רצה להעביר את ההנהגה בצורה מסודרת. משה הלך לברך את העם.
מצוות הקהל בסוכות אחרי שנת השמיטה. אברבנאל. משך חכמה. המלך קורא בתורה. ירבעם מלך במוצאי שמיטה. סנהדרין: 'ואני ואתה ובן ישי'. רבי יוחנן בן ברוקא. רבי אלעזר בן חסמא. רבי יהושע. אור זרוע. עמרם ומרים.