חטא המרגלים. ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. בכייה של חינם ובכייה לדורות. פילגש בגבעה. המפקד של דוד. העונש על שלא תבעו את בניין בית המקדש. נבואת חגי על בניין בית המקדש.
סמ'ג וחובת הלבבות על מידת הגאווה. אדם שיש בו גסות הרוח. רבי ולוי בן סיסי. הלכה כבית הלל מפני שנוחים ועלובים. כל המתייהר חוכמתו או נבואתו מסתלקת. הלל ובני בתירא. שירת דבורה.
'זכור את אשר עשה לך עמלק'. פרשת זכור. מצווה לשנוא את עמלק ולהילחם בו. גר מעמלק. מטיל ספק באמונה. נלחם ברפידים. תמנע פילגש אליפז. מידת הענווה. גאוות הגויים. מה אומרים לגר שבא להתגייר.
'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב'. רמב'ם: השמחה בעשיית המצוות עבודה גדולה. בלי שמחה אין המשכיות לקיום התורה. הסיבות לחורבן המקדש. ה' חוקר לב ובוחן כליות. 'מעשה איש ופקודתו'. שכר הליכה.
מעלת הכלל במחצית השקל: בקורבנות הנשיאים, בסממני הקטורת ובארבעת המינים. האישה השונמית. דורו של רבי יהודה ברבי אילעי. אחדות בעם ישראל כסגולה לעמידה ביום הדין.
עם ישראל הפר את הברית בינו לבין הקב'ה בגלל שפע כלכלי. המטבע של דוד. 'עושר שמור לבעליו לרעתו'. עושרם של קורח, המן, בני גד וראובן. 'וישב'- לשון צער. אדם לעמל יולד. הרבי מקוצק. מסילת ישרים.
'ויעל משה... אל הר נבו'. רמב'ן: הקב'ה הראה למשה את מה שלא יכול היה לראות בצורה טבעית. הסבא מקלם: הקב'ה משתדל להמעיט בניסים. יעקב שם אבנים למראשותיו. אהבת ארץ ישראל של משה. השתדלות ושמחה בלימוד תורה.
מצוות הקהל בסוכות אחרי שנת השמיטה. אברבנאל. משך חכמה. המלך קורא בתורה. ירבעם מלך במוצאי שמיטה. סנהדרין: 'ואני ואתה ובן ישי'. רבי יוחנן בן ברוקא. רבי אלעזר בן חסמא. רבי יהושע. אור זרוע. עמרם ומרים.
הקב'ה מסתיר פנים כדי להעמיד בניסיון. רבי יהושע בן חנניה והקיסר. המחיצות שבהר סיני. אסתר מן התורה. הרב דסלר במכתב מאליהו. 'ויעמוד העם מרחוק'. תנא דבי אליהו. משל המלך והעבדים.
"וילך משה"- לאן הלך משה? רמב"ן: משה הלך להיפרד מהעם. ההבדל בין הנהגת משה להנהגת שמואל. למשה היה דין של מלך. משה רצה להעביר את ההנהגה בצורה מסודרת. משה הלך לברך את העם.
אוכל מביא לידי גאווה המביאה לעבודה זרה. מדוע יש מצוות אכילה בערב יום כיפור. כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי. האם מותר לקחת כדורים שיקלו על הצום.
עם ישראל הפר את הברית בינו לבין הקב'ה בגלל שפע כלכלי. המטבע של דוד. 'עושר שמור לבעליו לרעתו'. עושרם של קורח, המן, בני גד וראובן. 'וישב'- לשון צער. אדם לעמל יולד. הרבי מקוצק. מסילת ישרים.
