רמב'ן: מטרת תוכחת משה להודיע חסדי הקב'ה ושלא יחזרו לקלקולם. חטא העגל. לולי חטא המרגלים עם ישראל היה כובש את שעיר, עמון ומואב וכובש את ארץ ישראל ללא מלחמה. חטא המרגלים וחורבן בית המקדש בתשעה באב.
עיר הנידחת. 'לא תעשון כן לה' אלוקיכם'. ר' חיים מצאנז. שריפת תפילין במחלה מידבקת. שו'ת חזון נחום. הרב ווידנפלד מטשיבין. שו'ת דובב מישרים. רבי יוסי בן קיסמא ורבי חנינא בן תרדיון. אלישע בעל כנפיים.
אזהרה לחיילים הנמצאים במחנה להישמר מכל דבר רע. השטן מקטרג בשעת סכנה. הסכנה הרוחנית במחנה הצבאי. טמא קרי יוצא מחוץ למחנה הצבאי. קדושת המחנה הצבאי. המחנה הצבאי כמקדש. קידוש ה' שבמלחמה.
המעמד בהר גריזים ובהר עיבל. 'ברוך האיש'. 'ארור האיש אשר לא יקים'. הגבהת ספר תורה. ההבדל בין ידיעה לראייה. חטא העגל. שכר המלמד אחרים. רבנו יונה. מעשיו מרובים מחוכמתו. קבלה לקיום המצוות.
מעלת הכלל במחצית השקל: בקורבנות הנשיאים, בסממני הקטורת ובארבעת המינים. האישה השונמית. דורו של רבי יהודה ברבי אילעי. אחדות בעם ישראל כסגולה לעמידה ביום הדין.
זבולון עסק במסחר ופרנס את יששכר שלמד תורה לזכות שניהם. סוטה: הסכם הלל ושבנא אחיו. יומא: לימוד התורה של הלל. זבחים: הסכם שמעון ועזריה. יומא: הלל , אלעזר בו חרסום ויוסף מחייבים את ישראל. שמחת תורה.
'בנים אתם לה' אלוקיכם, לא תתגודדו ולא תשימו קורחה בין עיניכם למת'. רש'י: אתם ראויים להיות נאים. רמב'ן: הקב'ה עושה לטובה. רחמי אב על הבן. רבי מאיר: בין כך ובין כך אתם קרואים בנים. אבינו מלכנו.
עיר הנידחת. 'לא תעשון כן לה' אלוקיכם'. ר' חיים מצאנז. שריפת תפילין במחלה מידבקת. שו'ת חזון נחום. הרב ווידנפלד מטשיבין. שו'ת דובב מישרים. רבי יוסי בן קיסמא ורבי חנינא בן תרדיון. אלישע בעל כנפיים.
'לא תאמץ'. 'לא תקפוץ'. מצוות הצדקה. המפייס את העני בדברים מתברך. 'פתוח תפתח'. עניי עיר אחרת. נתינת הצדקה של מר עוקבא ואשתו. צדקה בפרהסיה. 'די מחסורו'. הלל נתן לעני סוס לרכב עליו.
רמב'ם: מצוות עשה לעשות בית לה'. דוד ושמואל חפשו את מקום המקדש. רמב'ם מורה נבוכים: הסיבות לכך שמקום המקדש לא מוזכר במפורש בתורה. זיהוי אבן השתייה תחת כיפת הסלע. בנימין מטודלה, ברטנורא ורדב'ז.
מהות הבחירה החופשית. רמב"ם, הלכות תשובה - לאדם בחירה חופשית להיות צדיק או רשע. הברכה על הר גריזים והקללה על הר עיבל. כל אדם במעשיו אחראי על עצמו ועל העולם כולו. בחטא עכן נאמר "חטא ישראל" בלשון רבים.
'עשר תעשר'. תענית: עשר בשביל שתתעשר. מלאכי: 'ובחנוני נא בזאת'. פרקי אבות: 'אל תהיו כעבדים... על מנת לקבל פרס'. אם אין קמח אין תורה. פסחים: 'הכל מודים בעצרת'. ברכת החודש. יראת שמיים. 'נתון תתן לו'.
