נחתם גזר דינם של דור המבול על הגזל. רבנו בחיי: גזל מהמצוות המושכלות. רמב'ן: גזל רע לשמיים ורע לבריות. מהר'ל: עונש הגזלן מידה כנגד מידה. עצירת גשמים בעוון גזל. הגוזל את חברו כאילו נוטל נשמתו.
תפילת אברהם להצלת סדום. מידת החסד. מדוע נענשו ישראל בגלות מצרים. 'תן לי את הנפש והרכוש קח לך'. הכנסת האורחים של לוט. מגילת רות. שכר גומלי חסדים. ניסיון העקידה.
אברהם קנה את מערת המכפלה מעפרון. אדם ניכר בכוסו, כיסו וכעסו. אליהו נענה בתפילת המנחה. חשיבות תפילת מנחה. מכבדים את הגוי לפי עושרו. גנות מידת צרות העין. איסור לקיחת ריבית. מידת החסד של אברהם.
'ויבז עשו את הבכורה'. עונש המבזה. 'והמלך דוד זקן... ויכסוהו בבגדים'. כנף מעילו של שאול. אלישע, גחזי ובן השונמית. יששכר איש כפר ברקאי וינאי המלך. אל תהי בז לכל אדם.
חלום יעקב. הר המוריה. 'סולם מוצב ארצה.. מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו'. 'לחם לאכול ובגד ללבוש'. בית המדרש של עבר. 'הרחב פיך ואמלאהו'. 'כי אם ליראה את ה' אלוקיך'. רמב'ם הלכות תשובה.
קבר רחל. מצבה על מקום קבורת רחל. מדוע נקברה רחל בדרך אפרתה היא בית לחם. 'קול ברמה נשמע... רחל מבכה על בניה'. תפילת רחל. שמות נוספים למצבה: ציון, נפש. מצבת אבשלום.
יהודה ותמר. נח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש. איסור הלבנת פנים. מר עוקבא ואשתו בתנור. הצער של המתבייש. חורבן בית שני בגלל קמצא ובר קמצא. הזהירות של תושבי ארץ ישראל.
הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. כתונת פסים. קנאת שאול בדוד. חוניו ושמעי בני שמעון הצדיק. המזבח באלכסנדריה. מכירת יוסף. ספורנו: האחים דנו את יוסף בדין רודף.
יהודה ותמר. נח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש. איסור הלבנת פנים. מר עוקבא ואשתו בתנור. הצער של המתבייש. חורבן בית שני בגלל קמצא ובר קמצא. הזהירות של תושבי ארץ ישראל.
חלומות יוסף. דברי חלומות. בעל החלום. בלי דברים בטלים. רמב'ם. שולחן ערוך. מהרהורי ליבו. פיל בחור של מחט. רבי יהושע בן חנניא. שבור מלך פרס. שמואל. 'בעל החלומות'. ריחיים של זהב. רמב'ן.
יהודה ותמר. יוסף ואשת פוטיפר. נח לאדם שיפילוהו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. הלל מחייב את העניים. אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים. יוסף מחייב את הרשעים. 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום'.
מנהגי יום הולדת. הקב'ה ממלא שנותיהם של צדיקים. היום שנולד בו מזלו בריא. יום הלידה יום טוב. מנהגי רבותינו ביום ההולדת. ימי ההולדת בגיל חמישים ושישים. מנהגי החתם סופר והחפץ חיים.
'ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם'(עובדיה א) יוסף מציג את עצמו כאיש עברי ושם שמיים שגור על פיו. יוסף נענש בגלל שבקש עזרה משר המשקים. יוסף זכה להקבר בארץ ישראל.
