יהודה ותמר. יוסף ואשת פוטיפר. נח לאדם שיפילוהו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. הלל מחייב את העניים. אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים. יוסף מחייב את הרשעים. 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום'.
'בראשית ברא אלוקים'. מידת הדין ומידת הרחמים. הרב שלמה גורן. 'אלוקים' בגימטריה= טבע. משך חוכמה. תולדות יעקב יוסף. ספר התניא. שלושה מפתחות ביד הקב'ה: גשמים, חיה ותחיית המתים.
ישעיהו: המבול נקרא מי נח. זוהר: נח לא ביקש רחמים על דורו. דין רוצח בשגגה ואשמתו של הכוהן הגדול. אליהו הנביא ורבי יהושע בן לוי. מעלתו של גדעון בלימוד זכות על עם ישראל.
עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו. לעתיד לבוא הקב'ה ישחט את היצר הרע. שכר השתיקה. ערכה של תורה. אלו דברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה. יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא. כל מעשיך לשם שמים.
הסבא מסלובודקה: על ידי מעשים טובים מגיעים לידיעת ה'. תוכחת ירמיהו ליהויקים. תנא דבי אליהו. בבא מציעא: מה שעשה אברהם למלאכים עשה ה' לעם ישראל. הנהגות רבי ישראל מסלנט.
המאבק של יעקב עם המלאך עד עלות השחר. 'ותקע כף ירך יעקב'. איסור אכילת גיד הנשה. נשה מלשון שכחה. מנשה. המת משתכח מן הלב. שכחת לימוד תורה. 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו'.
יעקב נענש על תלונתו שחייו היו 'מעט ורעים'. חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. תשובת רבי זושא לשאלה שנשאל רבי אלימלך מליז'נסק. דברי הרמב'ם, האר'י והחזו'א על השמחה.
'ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם'(עובדיה א) יוסף מציג את עצמו כאיש עברי ושם שמיים שגור על פיו. יוסף נענש בגלל שבקש עזרה משר המשקים. יוסף זכה להקבר בארץ ישראל.
יהודה ותמר. נח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש. איסור הלבנת פנים. מר עוקבא ואשתו בתנור. הצער של המתבייש. חורבן בית שני בגלל קמצא ובר קמצא. הזהירות של תושבי ארץ ישראל.
הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. כתונת פסים. קנאת שאול בדוד. חוניו ושמעי בני שמעון הצדיק. המזבח באלכסנדריה. מכירת יוסף. ספורנו: האחים דנו את יוסף בדין רודף.
חלומות יוסף. דברי חלומות. בעל החלום. בלי דברים בטלים. רמב'ם. שולחן ערוך. מהרהורי ליבו. פיל בחור של מחט. רבי יהושע בן חנניא. שבור מלך פרס. שמואל. 'בעל החלומות'. ריחיים של זהב. רמב'ן.
מנהגי יום הולדת. הקב'ה ממלא שנותיהם של צדיקים. היום שנולד בו מזלו בריא. יום הלידה יום טוב. מנהגי רבותינו ביום ההולדת. ימי ההולדת בגיל חמישים ושישים. מנהגי החתם סופר והחפץ חיים.
