אברהם קנה את מערת המכפלה מעפרון. אדם ניכר בכוסו, כיסו וכעסו. אליהו נענה בתפילת המנחה. חשיבות תפילת מנחה. מכבדים את הגוי לפי עושרו. גנות מידת צרות העין. איסור לקיחת ריבית. מידת החסד של אברהם.
'נח איש צדיק תמים היה בדורותיו'. רש'י: לשבח ולגנאי. קידושין מ ע'א: צדיק טוב וצדיק שאינו טוב. בין נח לאברהם. תנא דבי אליהו: מעשה פלגש בגבעה. שמואל א ז,טז: 'והלך מדי שנה בשנה'.
עליית אברהם ומשפחתו לארץ ישראל. ירידת אברהם למצרים. בשכר שתיקתו לוט ניצל מהפיכת סדום. הסיבות לפרידת לוט מאברהם. הריב בין הרועים. לוט כפר בקב'ה. אנשי סדום רעים וחטאים.
תפילת אברהם להצלת סדום. מידת החסד. מדוע נענשו ישראל בגלות מצרים. 'תן לי את הנפש והרכוש קח לך'. הכנסת האורחים של לוט. מגילת רות. שכר גומלי חסדים. ניסיון העקידה.
אברהם יצחק ויעקב התפללו בהר הבית. הרמב'ם התפלל בהר הבית. רבי יעקב עמדין והשל'ה כתבו על חשיבות התפילה בהר הבית. בזמן הבית היה בית כנסת בהר הבית. הרב גורן והרב אליהו דרשו להקים בית כנסת בהר הבית.
קבר רחל. מצבה על מקום קבורת רחל. מדוע נקברה רחל בדרך אפרתה היא בית לחם. 'קול ברמה נשמע... רחל מבכה על בניה'. תפילת רחל. שמות נוספים למצבה: ציון, נפש. מצבת אבשלום.
הבכי של יוסף ובנימין על חורבן בתי המקדש והמשכן. בית המקדש נקרא צוואר. שמואל ודוד מצאו את מקום בית המקדש. המלחמה בשבט בנימין במעשה פילגש בגבעה. מדוע שנאת חינם נקראת כך.
אברהם תיקן תפילת שחרית. יצחק תיקן תפילת מנחה. יעקב תיקן תפילת ערבית. יהא אדם זהיר בתפילת המנחה. חשיבות תפילת מנחה. הטעם לשם 'מנחה'. תמיד של שחר. תמיד של בין הערביים. זמן תפילת מנחה.
האם אליעזר עבר על איסור לא תנחשו? רמב'ם, ראב'ד, ספורנו, כסף משנה. מידות טובות בעם ישראל: רחמנים, ביישנים, גומלי חסדים. אבן עזרא: מטרת סיפור קניית מערת המכפלה.
דרכו של איש לחזר על אישה. חתן. אבידה. אליעזר. מצווה בו יותר משלוחו. אסור לקדש אישה עד שיראנה. שו'ת הרמב'ם. אגרות משה. איסור יציאה לחוץ לארץ. זיווגו של יצחק.
מידת הזריזות שראה אליעזר אצל רבקה. הזריזות של אברהם. מסילת ישרים בשבח הזריז. זריזותו של דוד לבניית המקדש ולהמלכת שלמה. זריזים מקדימים למצוות. ריצה בשבת לשמוע דבר תורה. מכשירי מילה בשבת.
שליחותו של אליעזר. יפה שיחתן של עבדי אבות. 'אולי לא תלך האישה אחרי'. המגיד מדובנא. 'השוחד יעוור עיני חכמים'. רב ענן ואליהו הנביא. סדר אליהו רבה. סדר אליהו זוטא. רבי ישראל מסלנט באגרת המוסר.
