לבן רימה את יעקב. עבודתו של יעקב אצל לבן נעשתה במסירות ובנאמנות. דיני העובד. אסור לעובד להתבטל בעבודתו. גזל זמן. הנהגתו של אבא חלקיה נכדו של חוני המעגל. עבודתו המסורה של חנוך.
ההבדל בין דור המבול לדור הפלגה. חטאי דור הפלגה: הנצי"ב- רצו שכולם יחשבו אותו דבר, ר"ן- רצו שכולם יעבדו עבודה זרה. חטאו של נמרוד. עונשם של אנשי דור הפלגה.
מידת הזריזות שראה אליעזר אצל רבקה. הזריזות של אברהם. מסילת ישרים בשבח הזריז. זריזותו של דוד לבניית המקדש ולהמלכת שלמה. זריזים מקדימים למצוות. ריצה בשבת לשמוע דבר תורה. מכשירי מילה בשבת.
'ויבז עשו את הבכורה'. עונש המבזה. 'והמלך דוד זקן... ויכסוהו בבגדים'. כנף מעילו של שאול. אלישע, גחזי ובן השונמית. יששכר איש כפר ברקאי וינאי המלך. אל תהי בז לכל אדם.
לדעת הרמב'ם, המהר'ל מפרג בספרו גור אריה, האברבנאל ואור החיים, שמעון ולוי עשו כהלכה בתושבי שכם. יעקב כעס על רצונם להרוג את יוסף.דגלו של שמעון - שכם. תגובה קשה יוצרת הרתעה.
המפגש בין יעקב ויוסף.רבי שמעון בר יוחאי. אברהם- 'ויחבוש את חמורו'. בלעם- 'ויחבוש את אתונו'. 'ויפול על צואריו ויבך על צואריו עוד'. קריאת שמע. מסילת ישרים. מהר'ל. תפילת ותיקין. רבי עקיבא. כוזרי.
חלום יעקב. הר המוריה. 'סולם מוצב ארצה.. מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו'. 'לחם לאכול ובגד ללבוש'. בית המדרש של עבר. 'הרחב פיך ואמלאהו'. 'כי אם ליראה את ה' אלוקיך'. רמב'ם הלכות תשובה.
יגר שהדותא. גלעד. ספורנו: שלא שינה יעקב את לשונו. זכו להיגאל שלא שינו את לשונם. לימוד ודיבור בלשון הקודש. חתם סופר: ארמית בחוץ לארץ. תרגום התורה ליוונית בימי תלמי. חשיבות הדיבור בעברית.
'וייקח מאבני המקום'. יעקב זכה להעמיד שניים עשר שבטים. חלום יעקב. סולם- זה הכבש. אבן השתייה. בית אל. קניית מקום המקדש על ידי דוד. ירושלים הבנויה- עיר שעושה את כל ישראל חברים.
אברהם יצחק ויעקב התפללו בהר הבית. הרמב'ם התפלל בהר הבית. רבי יעקב עמדין והשל'ה כתבו על חשיבות התפילה בהר הבית. בזמן הבית היה בית כנסת בהר הבית. הרב גורן והרב אליהו דרשו להקים בית כנסת בהר הבית.
מדרש איכה: רחל מלמדת זכות על עם ישראל. ירמיהו: רחל מבכה על בניה. המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא. מר עוקבא ואשתו. רבי אליעזר בן הורקנוס: הזהרו בכבוד חבריכם.
יהודי מלשון יהודה. הכופר בעבודה זרה נקרא איש יהודי. מרדכי היהודי - על שגלה עם גלות יהודה. אותיות שמו של הקב"ה בשם יהודה. יהודה מלשון הודאה לה'. יהודה הודה במעשה תמר. תפילת מודה אני. מידת הכרת הטוב. ברכת הנותן לשכוי בינה.
