'נעשה אדם'. דרך ארץ ומידת ענווה. מהר'ל: ענווה היא ממידותיו של הקב'ה. משה עניו. הלכה כבית הלל. לימוד התורה של דוד. חכם הלומד מכל אדם. בני סמונייא ורב לוי בן סיסי.
עליית אברהם ומשפחתו לארץ ישראל. ירידת אברהם למצרים. בשכר שתיקתו לוט ניצל מהפיכת סדום. הסיבות לפרידת לוט מאברהם. הריב בין הרועים. לוט כפר בקב'ה. אנשי סדום רעים וחטאים.
ברכת יצחק לעשיו ויעקב. כהו עיניו של יצחק. עשיו רימה. אהבה מקלקלת את השורה. רבי אברהם בן אברהם: רצה להחזיר את עשיו בתשובה. לימוד זכות. שמאל דוחה וימין מקרבת. אלישע וגיחזי.
'וייקח מאבני המקום'. יעקב זכה להעמיד שניים עשר שבטים. חלום יעקב. סולם- זה הכבש. אבן השתייה. בית אל. קניית מקום המקדש על ידי דוד. ירושלים הבנויה- עיר שעושה את כל ישראל חברים.
מנהגי יום הולדת. הקב'ה ממלא שנותיהם של צדיקים. היום שנולד בו מזלו בריא. יום הלידה יום טוב. מנהגי רבותינו ביום ההולדת. ימי ההולדת בגיל חמישים ושישים. מנהגי החתם סופר והחפץ חיים.
"איוולת אדם תסלף דרכו". ר' יוחנן ובנו של ריש לקיש. אחי יוסף לא שמים לב. אבקה של שביעית. עונש הסוחר בפירות שביעית. חיאל בית האלי ובניית יריחו. אליהו ואחאב. עצירת הגשמים.
המפגש בין יעקב ויוסף.רבי שמעון בר יוחאי. אברהם- 'ויחבוש את חמורו'. בלעם- 'ויחבוש את אתונו'. 'ויפול על צואריו ויבך על צואריו עוד'. קריאת שמע. מסילת ישרים. מהר'ל. תפילת ותיקין. רבי עקיבא. כוזרי.
ברכת יעקב לבניו. 'ראובן בכורי אתה'. בלהה. תוכחת משה. עשיו. ירבעם. אחיה השילוני. רחבעם. עגלים בבית אל ובדן. 'אני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן'. 'אין להם חלק לעולם הבא'. אחאב. מנשה. חפץ חיים. לשון הרע.
ברכת יעקב. שותפות יששכר וזבולון. שותפות שמעון ועזריה. שותפות הלל ושבנא. חיוב לימוד תורה. אחזקת לומדי תורה. מהר'ם אלשקר, רב האי גאון: שותפות במצוות. קניית עבירות. דין תורה של המהרש'א.
דברי האחים ליוסף על צוואת יעקב. רמב'ן: יעקב לא ידע על מכירת יוסף. מסכת יבמות: מותר לשנות בדבר השלום- האחים שינו בדבריהם, שמואל שינה בדבריו והקב'ה שינה בדבריו.
בברכת המזון מזכירים ברית, תורה ומלכות בית דוד. מלכות בית דוד ב'שמונה עשרה' ובברכת ההפטרה. 'לא יסור שבט מיהודה'. ההודאה של יהודה. שאול לא הודה בחטא עמלק. דוד הודה בחטא בת שבע.
'לא יסור שבט מיהודה'. דיני המלך. האם יתכן שיהיה מלך שלא משבט יהודה. מדוע כעסו ה' ושמואל על בקשת המלוכה. נבואת אחיה השילוני. מלכות ירבעם. העונש של בית חשמונאי בגלל שמלכו.
