התורה פותחת בתאור בריאת העולם כדי לבסס את צדקת בעלותנו על ארץ ישראל. קיום תורה ומצוות הוא רק בארץ ישראל ולכן הגר מבחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה. גדולי ישראל אסרו למסור משטחי הארץ לזרים.
נחתם גזר דינם של דור המבול על הגזל. רבנו בחיי: גזל מהמצוות המושכלות. רמב'ן: גזל רע לשמיים ורע לבריות. מהר'ל: עונש הגזלן מידה כנגד מידה. עצירת גשמים בעוון גזל. הגוזל את חברו כאילו נוטל נשמתו.
הניסיון ברעב ובירידת אברהם למצרים. מדוע אמר אברהם ששרה אחותו? מידת החסד של אברהם. המלאך הגן על שרה. אברהם רצה מתנות כדי שלעתיד ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול.
המאבק של יעקב עם המלאך עד עלות השחר. 'ותקע כף ירך יעקב'. איסור אכילת גיד הנשה. נשה מלשון שכחה. מנשה. המת משתכח מן הלב. שכחת לימוד תורה. 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו'.
יוסף קנה את אדמת מצרים ודרש מהמצרים למול את עצמם כדי למנוע התבוללות. ראוי היה ליעקב לרדת למצרים בשלשלאות של ברזל וזכותו גרמה לו. הבטחת הקב'ה לעם ישראל שלא יתבולל.
דברי האחים ליוסף על צוואת יעקב. רמב'ן: יעקב לא ידע על מכירת יוסף. מסכת יבמות: מותר לשנות בדבר השלום- האחים שינו בדבריהם, שמואל שינה בדבריו והקב'ה שינה בדבריו.
חלומות יוסף. דברי חלומות. בעל החלום. בלי דברים בטלים. רמב'ם. שולחן ערוך. מהרהורי ליבו. פיל בחור של מחט. רבי יהושע בן חנניא. שבור מלך פרס. שמואל. 'בעל החלומות'. ריחיים של זהב. רמב'ן.
מנהגי יום הולדת. הקב'ה ממלא שנותיהם של צדיקים. היום שנולד בו מזלו בריא. יום הלידה יום טוב. מנהגי רבותינו ביום ההולדת. ימי ההולדת בגיל חמישים ושישים. מנהגי החתם סופר והחפץ חיים.
'ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם'(עובדיה א) יוסף מציג את עצמו כאיש עברי ושם שמיים שגור על פיו. יוסף נענש בגלל שבקש עזרה משר המשקים. יוסף זכה להקבר בארץ ישראל.
יהודה ותמר. נח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש. איסור הלבנת פנים. מר עוקבא ואשתו בתנור. הצער של המתבייש. חורבן בית שני בגלל קמצא ובר קמצא. הזהירות של תושבי ארץ ישראל.
הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. כתונת פסים. קנאת שאול בדוד. חוניו ושמעי בני שמעון הצדיק. המזבח באלכסנדריה. מכירת יוסף. ספורנו: האחים דנו את יוסף בדין רודף.
יהודה ותמר. יוסף ואשת פוטיפר. נח לאדם שיפילוהו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. הלל מחייב את העניים. אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים. יוסף מחייב את הרשעים. 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום'.
