נח יצא מהתיבה ונטע כרם. שם זכה לציצית ויפת לקבורה. שכר מצוות ציצית. בן הי הי. מעוות לא יוכל לתקון. עובד אלוקים ולא עבדו. שונה פרקו מאה פעמים. שכר המאמץ של רות. שמו של משה.
ברית המילה של אברהם. 'וכרות עמו הברית'. יפה כוח הסנדק מכוח המוהל. סנדק בברית של מבוגר. סנדק כמקטיר קטורת. שלא יהיה אותו סנדק לשני אחים. סנדק דומה למזבח.
דרכו של איש לחזר על אישה. חתן. אבידה. אליעזר. מצווה בו יותר משלוחו. אסור לקדש אישה עד שיראנה. שו'ת הרמב'ם. אגרות משה. איסור יציאה לחוץ לארץ. זיווגו של יצחק.
מדוע יצחק ביקש שעשו יכין לו מטעמים. יצחק רצה לברך מתוך שמחה. יצחק רצה לזכות את עשו במצוות כיבוד אב. יעקב הביא ליצחק בשר, לחם ויין - רמז לקרבנות ולנסכים.
יגר שהדותא. גלעד. ספורנו: שלא שינה יעקב את לשונו. זכו להיגאל שלא שינו את לשונם. לימוד ודיבור בלשון הקודש. חתם סופר: ארמית בחוץ לארץ. תרגום התורה ליוונית בימי תלמי. חשיבות הדיבור בעברית.
מות רחל. 'דרך אפרתה היא בית לחם'. אברהם קיים את התורה. רמב'ן. כיצד נשא יעקב שתי אחיות. יוסף. מערת המכפלה. שמואל. שאול. זיהוי מקום קבר רחל. 'כברת ארץ'. ירמיהו. 'קול ברמה'. 'רחל מבכה על בניה'.
יעקב נענש על תלונתו שחייו היו 'מעט ורעים'. חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. תשובת רבי זושא לשאלה שנשאל רבי אלימלך מליז'נסק. דברי הרמב'ם, האר'י והחזו'א על השמחה.
חלומות יוסף. דברי חלומות. בעל החלום. בלי דברים בטלים. רמב'ם. שולחן ערוך. מהרהורי ליבו. פיל בחור של מחט. רבי יהושע בן חנניא. שבור מלך פרס. שמואל. 'בעל החלומות'. ריחיים של זהב. רמב'ן.
הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. כתונת פסים. קנאת שאול בדוד. חוניו ושמעי בני שמעון הצדיק. המזבח באלכסנדריה. מכירת יוסף. ספורנו: האחים דנו את יוסף בדין רודף.
יהודה ותמר. יוסף ואשת פוטיפר. נח לאדם שיפילוהו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. הלל מחייב את העניים. אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים. יוסף מחייב את הרשעים. 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום'.
יהודה ותמר. נח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש. איסור הלבנת פנים. מר עוקבא ואשתו בתנור. הצער של המתבייש. חורבן בית שני בגלל קמצא ובר קמצא. הזהירות של תושבי ארץ ישראל.
מנהגי יום הולדת. הקב'ה ממלא שנותיהם של צדיקים. היום שנולד בו מזלו בריא. יום הלידה יום טוב. מנהגי רבותינו ביום ההולדת. ימי ההולדת בגיל חמישים ושישים. מנהגי החתם סופר והחפץ חיים.
'ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם'(עובדיה א) יוסף מציג את עצמו כאיש עברי ושם שמיים שגור על פיו. יוסף נענש בגלל שבקש עזרה משר המשקים. יוסף זכה להקבר בארץ ישראל.
