חטאם של אדם וחוה באכילת עץ הדעת. 'האישה אשר נתת עמדי'. שאול באחת ועלתה לו, דוד בשתיים ולא עלתה לו. מעלת ההודאה על חטא. 'מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם'. כפיות טובה.
נח יצא מהתיבה ונטע כרם. שם זכה לציצית ויפת לקבורה. שכר מצוות ציצית. בן הי הי. מעוות לא יוכל לתקון. עובד אלוקים ולא עבדו. שונה פרקו מאה פעמים. שכר המאמץ של רות. שמו של משה.
עליית אברהם ומשפחתו לארץ ישראל. ירידת אברהם למצרים. בשכר שתיקתו לוט ניצל מהפיכת סדום. הסיבות לפרידת לוט מאברהם. הריב בין הרועים. לוט כפר בקב'ה. אנשי סדום רעים וחטאים.
יגר שהדותא. גלעד. ספורנו: שלא שינה יעקב את לשונו. זכו להיגאל שלא שינו את לשונם. לימוד ודיבור בלשון הקודש. חתם סופר: ארמית בחוץ לארץ. תרגום התורה ליוונית בימי תלמי. חשיבות הדיבור בעברית.
לדעת הרמב'ם, המהר'ל מפרג בספרו גור אריה, האברבנאל ואור החיים, שמעון ולוי עשו כהלכה בתושבי שכם. יעקב כעס על רצונם להרוג את יוסף.דגלו של שמעון - שכם. תגובה קשה יוצרת הרתעה.
יוסף אסר את האחים. עונש מאסר בהלכה. אסרו את המקלל ואת המקושש. מאסר עד המשפט. מי שעבר עבירה חמורה מכניסים אותו לכיפה. תא מאסר נקרא כיפה. רמב'ם: מכניסים למאסר כדי לאיים.
הבכי של יוסף ובנימין על חורבן בתי המקדש והמשכן. בית המקדש נקרא צוואר. שמואל ודוד מצאו את מקום בית המקדש. המלחמה בשבט בנימין במעשה פילגש בגבעה. מדוע שנאת חינם נקראת כך.
'נעשה אדם'. דרך ארץ ומידת ענווה. מהר'ל: ענווה היא ממידותיו של הקב'ה. משה עניו. הלכה כבית הלל. לימוד התורה של דוד. חכם הלומד מכל אדם. בני סמונייא ורב לוי בן סיסי.
'בראשית ברא אלוקים'. מידת הדין ומידת הרחמים. הרב שלמה גורן. 'אלוקים' בגימטריה= טבע. משך חוכמה. תולדות יעקב יוסף. ספר התניא. שלושה מפתחות ביד הקב'ה: גשמים, חיה ותחיית המתים.
קורבנותיהם של קין והבל. כוזרי: מחלוקת קין והבל מי יקבל את ארץ ישראל. תכלית הקורבן לשנות את דרגתו הרוחנית של המקריב. 'זה אלי ואנווהו'. התנאה לפניו במצוות. הידור מצווה. הכנות לשבת.
אבן השתיה בקודש הקודשים. רמב'ם: ממקום המזבח שבמקדש נברא האדם הראשון ושם הקריבו קין והבל. מקומו ההלכתי של קו התאריך. ישיבת מיר ביפן, הרב הרצוג והחזון איש. ברטנורא ורדב'ז: זיהוי אבן השתיה.
התורה פותחת בתאור בריאת העולם כדי לבסס את צדקת בעלותנו על ארץ ישראל. קיום תורה ומצוות הוא רק בארץ ישראל ולכן הגר מבחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה. גדולי ישראל אסרו למסור משטחי הארץ לזרים.
