התורה פותחת בתאור בריאת העולם כדי לבסס את צדקת בעלותנו על ארץ ישראל. קיום תורה ומצוות הוא רק בארץ ישראל ולכן הגר מבחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה. גדולי ישראל אסרו למסור משטחי הארץ לזרים.
נח יצא מהתיבה ונטע כרם. שם זכה לציצית ויפת לקבורה. שכר מצוות ציצית. בן הי הי. מעוות לא יוכל לתקון. עובד אלוקים ולא עבדו. שונה פרקו מאה פעמים. שכר המאמץ של רות. שמו של משה.
ברית המילה של אברהם. 'וכרות עמו הברית'. יפה כוח הסנדק מכוח המוהל. סנדק בברית של מבוגר. סנדק כמקטיר קטורת. שלא יהיה אותו סנדק לשני אחים. סנדק דומה למזבח.
'ויבז עשו את הבכורה'. עונש המבזה. 'והמלך דוד זקן... ויכסוהו בבגדים'. כנף מעילו של שאול. אלישע, גחזי ובן השונמית. יששכר איש כפר ברקאי וינאי המלך. אל תהי בז לכל אדם.
חלומות יוסף. דברי חלומות. בעל החלום. בלי דברים בטלים. רמב'ם. שולחן ערוך. מהרהורי ליבו. פיל בחור של מחט. רבי יהושע בן חנניא. שבור מלך פרס. שמואל. 'בעל החלומות'. ריחיים של זהב. רמב'ן.
יוסף מגלה את זהותו לאחיו. יוסף רצה שהאחים יחזרו בתשובה. שלבי התשובה לפי הרמב'ם. יוסף חשב שאביו לא רוצה שיחזור. רמב'ן: יוסף לא הודיע לאביו שהוא חי כדי לקיים את החלומות.
מידת הזריזות שראה אליעזר אצל רבקה. הזריזות של אברהם. מסילת ישרים בשבח הזריז. זריזותו של דוד לבניית המקדש ולהמלכת שלמה. זריזים מקדימים למצוות. ריצה בשבת לשמוע דבר תורה. מכשירי מילה בשבת.
האם אליעזר עבר על איסור לא תנחשו? רמב'ם, ראב'ד, ספורנו, כסף משנה. מידות טובות בעם ישראל: רחמנים, ביישנים, גומלי חסדים. אבן עזרא: מטרת סיפור קניית מערת המכפלה.
אברהם תיקן תפילת שחרית. יצחק תיקן תפילת מנחה. יעקב תיקן תפילת ערבית. יהא אדם זהיר בתפילת המנחה. חשיבות תפילת מנחה. הטעם לשם 'מנחה'. תמיד של שחר. תמיד של בין הערביים. זמן תפילת מנחה.
דרכו של איש לחזר על אישה. חתן. אבידה. אליעזר. מצווה בו יותר משלוחו. אסור לקדש אישה עד שיראנה. שו'ת הרמב'ם. אגרות משה. איסור יציאה לחוץ לארץ. זיווגו של יצחק.
אברהם קנה את מערת המכפלה מעפרון. אדם ניכר בכוסו, כיסו וכעסו. אליהו נענה בתפילת המנחה. חשיבות תפילת מנחה. מכבדים את הגוי לפי עושרו. גנות מידת צרות העין. איסור לקיחת ריבית. מידת החסד של אברהם.
שליחותו של אליעזר. יפה שיחתן של עבדי אבות. 'אולי לא תלך האישה אחרי'. המגיד מדובנא. 'השוחד יעוור עיני חכמים'. רב ענן ואליהו הנביא. סדר אליהו רבה. סדר אליהו זוטא. רבי ישראל מסלנט באגרת המוסר.