פרשת בחוקותי - מעלתה של התפילה בציבור

"אדם כי יקריב". דין קורבן גזול. הקורבן המושלם. "עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת". תלמידי אברהם ותלמידי בלעם. טעם הסמיכה על הקורבן. קורבן מלשון התקרבות.

קורבן עולה מכפר על הרהור חטא. הרהור עבירה גדול ממעשה העבירה. מדוע נקרא הקורבן בשם עולה. סגולה להינצל מהרהור עבירה.

טעמי איסור אכילת בעלי חיים לא כשרים. רמב"ם- מזיק לבריאות. רמב"ן- מזיק למידות. בעל העקידה- חינוך לריסון התאוות. סימני הכשרות. הצביעות של החזיר. החרטה שבתשובה. קורבן אשם תלוי יקר מקורבן חטאת.

תפילת משה על מרים. צרעת עונש על לשון הרע. צרעת נעמן שר צבא ארם, תגובת יהורם. צרעת גיחזי, העגל שעשה ירובעם. סוטה: חוליו של אלישע, שמאל דוחה וימין מקרבת.

פינוי הכלים מהבית הנגוע לפני בוא הכוהן. התורה חסה על ממונם של ישראל. צדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם.

עבודת יום כיפור של הכוהן הגדול. פרשת איסורי עריות. הרב קוק: גם אדם גדול יכול לאבד את עולמו הרוחני. לא הולכים בחוקות הגויים. דברי הקטרוג של המן על עם ישראל. איסורי העריות הם מכלל החוקים.

"בצדק תשפוט עמיתך". הוי דן את כל אדם לכף זכות. כיצד שופטים בצדק. האם מקדימים את דינו של תלמיד חכם.

ספירת העומר. טעם מצוות ספירת העומר ציפייה למתן תורה. רמב"ם: מצוות עשה מן התורה לספור גם בזמן הזה. מדוע מונים את הימים שעברו. מדוע ניתנה תורה רק אחרי ארבעים ותשעה ימים. תיקון המידות. מנחת העומר משעורים שהם מאכל בהמה. מנחת שתי הלחם מחיטים שהם מאכל אדם. מנחת העומר ומנחת סוטה.

גדולה הונאת דברים מהונאת ממון. 'ויראת מאלוקיך' דבר המסור ללב. לעולם יהיה אדם זהיר בהונאת אשתו. עונשו של רב רחומי. שערי דמעות לא ננעלו. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

אינו דומה מועטין העושים את התורה למרובים. יהונתן ונערו והפלשתים. מלחמת ברק וסיסרא. מלמת גדעון והמדיינים. מלחמת שמואל בפלשתים. חזקיהו וסנחריב מלך אשור. מתתיהו ובניו. חטאו של בר כוכבא.