'והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה. חטא המתאווים. דעת רבותינו על אכילת בשר. מצוות כיסוי הדם. אכול בצל ושב בצל. אין אוכלים בשר לשובע. גנות מידת התאווה. קברות התאווה. יש לו מנה רוצה מאתיים.
בני קהת נושאי הארון. עלי הכהן. אנשי בת שמש חטאם ועונשם. קרית יערים. בית אבינדב בגבעה. חטאו ועונשו של עוזה. עובד אדום הגיתי. רבי חנינא בן דוסא. הושע. עמק עכור לפתח תקווה.
מתי שונה שמו של יהושע: אבן עזרא, רבנו בחיי- לפני שליחת המרגלים. רמב"ן, הנצי"ב- לפני מלחמת עמלק. ארבעה דברים קורעים את גזר דינו של האדם: צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי המעשה. הענווה של יהושע.
'אדם כי ימות באוהל'. מסכת שבת. רבי יוחנן. ספר החינוך. רמב'ם הלכות תלמוד תורה. פרקי דרבי אליעזר. רבי אליעזר בן הורקנוס. רבן יוחנן בן זכאי. מסכת סוכה. במדבר רבה. הלל. מסכת יומא. יהושע.
בלעם. 'הן עם כלביא יקום'. יתגבר כארי לעמוד בבוקר. שכר קריאת שמע. דוד וגולית. 'יעלזו חסידים'. מר עוקבא ורבי אלעזר. מהר'ל בנתיבות עולם. 'שם ה' נקרא עליך'- תפילין שבראש. הזהיר בציצית.
מינוי יהושע לממשיכו של משה. יהושע משרת משה. מלחמת יהושע בעמלק. יהושע לא הוציא את דיבת הארץ עם שאר המרגלים. ציווי ה' ליהושע 'חזק ואמץ'. פרוש הגר'א לפסוק 'חזק ואמץ'.
מטרת כתיבת המסעות של בני ישראל במדבר. הסבר הפסוק: "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', ואלה מסעיהם במוצאיהם". מספר המסעות רומז לשמו של הקב"ה המונה ארבעים ושתיים אותיות ונרמז בתפילת "אנא בכוח".
פסח ראשון במדבר סיני. מי היו הטמאים ומה הייתה שאלתם. מעלת משה על שאר הנביאים. פסח שני. ערב פסח שחל בשבת. הלל ובני בתירא. כל המתייהר חוכמתו מסתלקת ממנו. דברי תורה נמשלו למים.
'ותדבר מרים ואהרון במשה על אודות האישה הכושית'. עבדי משה. רבי חנינא בן דוסא. רבי יוחנן בן זכאי. צרעת מרים. 'אל נא רפא נא לה'. תפילת כוהן גדול ביום הכיפורים. תפילת עוברי דרכים.
פסח שני. 'טמאים לנפש אדם'. נושאי ארונו של יוסף. מישאל ואלצפן. עוסקים במת מצווה. רב יצחק ורב יהודה לא קראו קריאת שמע. מהר'ל בתפארת ישראל. מי שלא קיים מצווה לא קנה שלמות רוחנית.
חטא המתאוננים. 'בקצה המחנה' ערב רב או קצינים. טענת העם כנגד המן. הייאוש של משה ואליהו מעם ישראל. שבעים הזקנים היו השוטרים במצרים. כיסא של אליהו בברית מילה.
'ויהי בנסוע הארון'. פרשה זו, עשה לה הקב'ה סימניות. רשב'א בשם רב האי גאון: שני נ' הפוכים. מהרש'ל. נודע ביהודה. להפסיק בין פורענות לפורענות. המתאוננים. 'וייסעו מהר ה''. רמב'ן: כתינוק הבורח מבית הספר.
