'נח איש צדיק תמים היה בדורותיו'. רש'י: לשבח ולגנאי. קידושין מ ע'א: צדיק טוב וצדיק שאינו טוב. בין נח לאברהם. תנא דבי אליהו: מעשה פלגש בגבעה. שמואל א ז,טז: 'והלך מדי שנה בשנה'.
עקדת יצחק. 'והאלוקים ניסה את אברהם'. תקיעת שופר. זיכרונות בראש השנה. עשרה ניסיונות נתנסה אברהם. ארבע מאות ילדים וילדות שנשבו. 'מצולות ים'. אישה ושבעת בניה. מותו של רבי עקיבא. 'קח נא'.
'ויבז עשו את הבכורה'. עונש המבזה. 'והמלך דוד זקן... ויכסוהו בבגדים'. כנף מעילו של שאול. אלישע, גחזי ובן השונמית. יששכר איש כפר ברקאי וינאי המלך. אל תהי בז לכל אדם.
יגר שהדותא. גלעד. ספורנו: שלא שינה יעקב את לשונו. זכו להיגאל שלא שינו את לשונם. לימוד ודיבור בלשון הקודש. חתם סופר: ארמית בחוץ לארץ. תרגום התורה ליוונית בימי תלמי. חשיבות הדיבור בעברית.
'הצילני נא מיד אחי מיד עשיו'. במדבר רבה: המחטיא את האדם יותר מן ההורגו. מהר'ל בנצח ישראל: ישראל נמשלים לאש ואומות העולם למים. משל החתם סופר. הנצי'ב בהעמק דבר.
יהודה ותמר. יוסף ואשת פוטיפר. נח לאדם שיפילוהו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. הלל מחייב את העניים. אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים. יוסף מחייב את הרשעים. 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום'.
יוסף קנה את אדמת מצרים ודרש מהמצרים למול את עצמם כדי למנוע התבוללות. ראוי היה ליעקב לרדת למצרים בשלשלאות של ברזל וזכותו גרמה לו. הבטחת הקב'ה לעם ישראל שלא יתבולל.
'נעשה אדם'. דרך ארץ ומידת ענווה. מהר'ל: ענווה היא ממידותיו של הקב'ה. משה עניו. הלכה כבית הלל. לימוד התורה של דוד. חכם הלומד מכל אדם. בני סמונייא ורב לוי בן סיסי.
'בראשית ברא אלוקים'. מידת הדין ומידת הרחמים. הרב שלמה גורן. 'אלוקים' בגימטריה= טבע. משך חוכמה. תולדות יעקב יוסף. ספר התניא. שלושה מפתחות ביד הקב'ה: גשמים, חיה ותחיית המתים.
אבן השתיה בקודש הקודשים. רמב'ם: ממקום המזבח שבמקדש נברא האדם הראשון ושם הקריבו קין והבל. מקומו ההלכתי של קו התאריך. ישיבת מיר ביפן, הרב הרצוג והחזון איש. ברטנורא ורדב'ז: זיהוי אבן השתיה.
קורבנותיהם של קין והבל. כוזרי: מחלוקת קין והבל מי יקבל את ארץ ישראל. תכלית הקורבן לשנות את דרגתו הרוחנית של המקריב. 'זה אלי ואנווהו'. התנאה לפניו במצוות. הידור מצווה. הכנות לשבת.
חטאם של אדם וחוה באכילת עץ הדעת. 'האישה אשר נתת עמדי'. שאול באחת ועלתה לו, דוד בשתיים ולא עלתה לו. מעלת ההודאה על חטא. 'מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם'. כפיות טובה.
התורה פותחת בתאור בריאת העולם כדי לבסס את צדקת בעלותנו על ארץ ישראל. קיום תורה ומצוות הוא רק בארץ ישראל ולכן הגר מבחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה. גדולי ישראל אסרו למסור משטחי הארץ לזרים.
