אברהם איתן האזרחי. חסד ואמונה. שלוש עשרה מידות של רחמים. זריזותו של אברהם. שכר מעשיו של אברהם: מן, עמוד הענן ובאר. החסד של איוב. גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה.
חטאם של אדם וחוה באכילת עץ הדעת. 'האישה אשר נתת עמדי'. שאול באחת ועלתה לו, דוד בשתיים ולא עלתה לו. מעלת ההודאה על חטא. 'מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם'. כפיות טובה.
ישעיהו: המבול נקרא מי נח. זוהר: נח לא ביקש רחמים על דורו. דין רוצח בשגגה ואשמתו של הכוהן הגדול. אליהו הנביא ורבי יהושע בן לוי. מעלתו של גדעון בלימוד זכות על עם ישראל.
הסבא מסלובודקה: על ידי מעשים טובים מגיעים לידיעת ה'. תוכחת ירמיהו ליהויקים. תנא דבי אליהו. בבא מציעא: מה שעשה אברהם למלאכים עשה ה' לעם ישראל. הנהגות רבי ישראל מסלנט.
חלומות יוסף. דברי חלומות. בעל החלום. בלי דברים בטלים. רמב'ם. שולחן ערוך. מהרהורי ליבו. פיל בחור של מחט. רבי יהושע בן חנניא. שבור מלך פרס. שמואל. 'בעל החלומות'. ריחיים של זהב. רמב'ן.
"אל תרגזו בדרך". אסור ללכת במהירות. אסור ללכת בלילה. אסור ללמוד בדרך בעיון. תפילת הדרך במדבר ובעליית עזרא. תפילת רבי חנינא בן דוסא על בנו של רבן גמליאל. נוסח תפילת הדרך. שלוחי מצווה.
בברכת המזון מזכירים ברית, תורה ומלכות בית דוד. מלכות בית דוד ב'שמונה עשרה' ובברכת ההפטרה. 'לא יסור שבט מיהודה'. ההודאה של יהודה. שאול לא הודה בחטא עמלק. דוד הודה בחטא בת שבע.
הסבא מסלובודקה: על ידי מעשים טובים מגיעים לידיעת ה'. תוכחת ירמיהו ליהויקים. תנא דבי אליהו. בבא מציעא: מה שעשה אברהם למלאכים עשה ה' לעם ישראל. הנהגות רבי ישראל מסלנט.
עקדת יצחק. הושע: 'כי נער ישראל'. רבי ישראל מסלנט. 'ירא אלוקים אתה'. אברהם ועובדיהו. חיאל בית האלי. בניית יריחו. אחאב. אליהו. איזבל. עובדיה: 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו'.
תפילת אברהם להצלת סדום. מידת החסד. מדוע נענשו ישראל בגלות מצרים. 'תן לי את הנפש והרכוש קח לך'. הכנסת האורחים של לוט. מגילת רות. שכר גומלי חסדים. ניסיון העקידה.
עקדת יצחק כעונש על כריתת הברית של אברהם עם אבימלך. כריתת הברית של אחאב עם בן הדד מלך ארם גרמה למותו. יפתח נצח במלחמה כנגד עמון כיוון שלא רצה לוותר על שטחי ארץ ישראל.
עקדת יצחק. 'והאלוקים ניסה את אברהם'. תקיעת שופר. זיכרונות בראש השנה. עשרה ניסיונות נתנסה אברהם. ארבע מאות ילדים וילדות שנשבו. 'מצולות ים'. אישה ושבעת בניה. מותו של רבי עקיבא. 'קח נא'.