תפילת אברהם להצלת סדום. מידת החסד. מדוע נענשו ישראל בגלות מצרים. 'תן לי את הנפש והרכוש קח לך'. הכנסת האורחים של לוט. מגילת רות. שכר גומלי חסדים. ניסיון העקידה.
נחתם גזר דינם של דור המבול על הגזל. רבנו בחיי: גזל מהמצוות המושכלות. רמב'ן: גזל רע לשמיים ורע לבריות. מהר'ל: עונש הגזלן מידה כנגד מידה. עצירת גשמים בעוון גזל. הגוזל את חברו כאילו נוטל נשמתו.
עיני יצחק כהו: מזקנה, מבכי המלאכים, מעשן עבודה זרה, שיעקב יקבל את הברכה. אסור להסתכל בדמות אדם רשע. סדר האותיות. עונשו של יהושפט שהיה שותף לאחזיה. הסתכלות בפני אדם צדיק. 'והיו עיניך רואות את מוריך'.
המלאכים ששלח יעקב לעשיו. הביקורת על יעקב. הסיבות לנצחון הרומאים. חטאם של מלכי בית חשמונאי. המכתב ששלח רבי יהודה הנשיא לאנטונינוס. הבריונים בזמן חורבן בית המקדש השני.
התוכנית האלוקית של מכירת יוסף הייתה להוריד את יעקב בכבוד למצרים. יוסף הבין שהמהלך הוא אלוקי. ב'קול התור' כתב רבי הלל משיקלוב בשם הגר'א: לפני הגאולה תהיה מציאות קשה, אבל אסור להתייאש.
יעקב נענש על תלונתו שחייו היו 'מעט ורעים'. חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. תשובת רבי זושא לשאלה שנשאל רבי אלימלך מליז'נסק. דברי הרמב'ם, האר'י והחזו'א על השמחה.
דברי האחים ליוסף על צוואת יעקב. רמב'ן: יעקב לא ידע על מכירת יוסף. מסכת יבמות: מותר לשנות בדבר השלום- האחים שינו בדבריהם, שמואל שינה בדבריו והקב'ה שינה בדבריו.
עקדת יצחק. 'והאלוקים ניסה את אברהם'. תקיעת שופר. זיכרונות בראש השנה. עשרה ניסיונות נתנסה אברהם. ארבע מאות ילדים וילדות שנשבו. 'מצולות ים'. אישה ושבעת בניה. מותו של רבי עקיבא. 'קח נא'.
הסבא מסלובודקה: על ידי מעשים טובים מגיעים לידיעת ה'. תוכחת ירמיהו ליהויקים. תנא דבי אליהו. בבא מציעא: מה שעשה אברהם למלאכים עשה ה' לעם ישראל. הנהגות רבי ישראל מסלנט.
עקדת יצחק כעונש על כריתת הברית של אברהם עם אבימלך. כריתת הברית של אחאב עם בן הדד מלך ארם גרמה למותו. יפתח נצח במלחמה כנגד עמון כיוון שלא רצה לוותר על שטחי ארץ ישראל.
עקדת יצחק. הושע: 'כי נער ישראל'. רבי ישראל מסלנט. 'ירא אלוקים אתה'. אברהם ועובדיהו. חיאל בית האלי. בניית יריחו. אחאב. אליהו. איזבל. עובדיה: 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו'.
אברהם איתן האזרחי. חסד ואמונה. שלוש עשרה מידות של רחמים. זריזותו של אברהם. שכר מעשיו של אברהם: מן, עמוד הענן ובאר. החסד של איוב. גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה.
