פסח ראשון במדבר סיני. מי היו הטמאים ומה הייתה שאלתם. מעלת משה על שאר הנביאים. פסח שני. ערב פסח שחל בשבת. הלל ובני בתירא. כל המתייהר חוכמתו מסתלקת ממנו. דברי תורה נמשלו למים.
מצוות הבאת נסכים - סולת שמן ויין עם קורבנות עולה ושלמים. הנחמה שבמצוות הנסכים היא שיזכו להיכנס לארץ ישראל. מצוות הפרשת חלה. הפסקת ירידת המן בארץ ישראל למעלתם של בני ישראל.
בלעם. 'הן עם כלביא יקום'. יתגבר כארי לעמוד בבוקר. שכר קריאת שמע. דוד וגולית. 'יעלזו חסידים'. מר עוקבא ורבי אלעזר. מהר'ל בנתיבות עולם. 'שם ה' נקרא עליך'- תפילין שבראש. הזהיר בציצית.
שכרו של פינחס. רצו לנדות את פינחס. קנאות לשם שמיים. מדוע תיקן שמואל הקטן את ברכת "ולמלשינים". הסבר הברכה "הנני נותן לו את בריתי שלום". עיר הנידחת. חטא שאול בעמלק. אל תהיה צדיק הרבה.
'ויקצוף משה'. ויקרא רבה: בשלושה מקומות כעס משה. אלישע כעס על יהורם ונסתלקה ממנו רוח הקודש. רבי חיים ויטאל: האר'י ז'ל הקפיד על מידת הכעס. זוהר. בעל התניא באגרת הקודש. מגיד מישרים. אגרת הרמב'ן.
'והורשתם את הארץ' רמבן: זו מצוות עשה לשבת בארץ ולרשת אותה. גבולות הארץ. ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. 'ואם לא תורישו' פירוש אור החיים לפסוק.
'ויהי בנסוע הארון'. פרשה זו, עשה לה הקב'ה סימניות. רשב'א בשם רב האי גאון: שני נ' הפוכים. מהרש'ל. נודע ביהודה. להפסיק בין פורענות לפורענות. המתאוננים. 'וייסעו מהר ה''. רמב'ן: כתינוק הבורח מבית הספר.
'והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה. חטא המתאווים. דעת רבותינו על אכילת בשר. מצוות כיסוי הדם. אכול בצל ושב בצל. אין אוכלים בשר לשובע. גנות מידת התאווה. קברות התאווה. יש לו מנה רוצה מאתיים.
פסח שני. 'טמאים לנפש אדם'. נושאי ארונו של יוסף. מישאל ואלצפן. עוסקים במת מצווה. רב יצחק ורב יהודה לא קראו קריאת שמע. מהר'ל בתפארת ישראל. מי שלא קיים מצווה לא קנה שלמות רוחנית.
חטא המתאוננים. 'בקצה המחנה' ערב רב או קצינים. טענת העם כנגד המן. הייאוש של משה ואליהו מעם ישראל. שבעים הזקנים היו השוטרים במצרים. כיסא של אליהו בברית מילה.
'ותדבר מרים ואהרון במשה על אודות האישה הכושית'. עבדי משה. רבי חנינא בן דוסא. רבי יוחנן בן זכאי. צרעת מרים. 'אל נא רפא נא לה'. תפילת כוהן גדול ביום הכיפורים. תפילת עוברי דרכים.
פסח ראשון במדבר סיני. מי היו הטמאים ומה הייתה שאלתם. מעלת משה על שאר הנביאים. פסח שני. ערב פסח שחל בשבת. הלל ובני בתירא. כל המתייהר חוכמתו מסתלקת ממנו. דברי תורה נמשלו למים.