סמיכות הפרשיות של מינוי יהושע והקרבת קורבנות תמיד ומוסף. פני משה כחמה ויהושע כלבנה. במוסף שבת אין חטאת. השלמות שבשבת. החטאים שהיו בחגים. חטאו של אברהם.
ברכת כוהנים. מהרש'א. עין טובה. שדה חמד. ב'ח. נשיאת כפיים. משנה ברורה. שו'ת מהרי'ט. הגר'א. רבי יעקב עמדין. חכם צבי. באהבה. רש'י. מגן אברהם. רמ'א. ברכת כוהנים בחוץ לארץ.
פסח ראשון במדבר סיני. מי היו הטמאים ומה הייתה שאלתם. מעלת משה על שאר הנביאים. פסח שני. ערב פסח שחל בשבת. הלל ובני בתירא. כל המתייהר חוכמתו מסתלקת ממנו. דברי תורה נמשלו למים.
חטא המרגלים. מסכת תענית. דור המדבר. תשעה באב. רמב'ן. חזקיהו. סנחריב מלך אשור. שבנא הסופר. מסכת סנהדרין. נבואת ישעיהו. קשר רשעים אינו מן המנין. כלב בן יפונה. 'עלה נעלה'.
מחלוקת קורח ועדתו. קורח שיחד מאתיים וחמישים איש. דואג ואחיתופל. שלושה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא. הלימוד של רב יהודה. יראת חטא. חשיבות לימוד המוסר.
מכת החושך. חטא המרגלים. בני גד וראובן. ריש לקיש ורבה בר בר חנה. עשיתם עצמכם כחומה. הצהרת כורש. רבי יהודה הלוי. כוזרי. הובשתני מלך כוזר. רבי יעקב עמדין. סידור בית אל.
השכר של פינחס על הריגת זמרי בן סלוא וכוזבי בת צור. 'בריתי שלום'. 'כהונת עולם'. 'קינא לאלוקיו'. אליהו בהר סיני. פרקי דרבי אליעזר. כיסא של אליהו. אליהו בברית מילה. פינחס הוא אליהו. חתם סופר. החיד'א.
קנאותו של פינחס. מדוע משה לא קינא לכבוד ה' כמו בחטא העגל. דברי זמרי למשה. קנאות לשם שמיים. מצוות ייבום. נדר יפתח. מדוע לא התירו את הנדר. עונשם של פינחס ויפתח.
בקשת משה למנות מנהיג אחריו. 'אלוקי הרוחות'- מנהיג שיהא סובל כל אחד. רבן גמליאל ורבי יהושע בספינה. רבי אלעזר חיסמא ורבי יוחנן בן גודגדא. תכונות המנהיג: עבד לעם, יוצא לפני העם למלחמה. מלחמת העי.
קורבן תמיד. קורבן מוסף בשבת, בראש חודש ובחגים. מדוע הציווי מופיע בספר במדבר. מודע יש חזרה על הציווי של קורבן התמיד. בקשת משה למנות מנהיג. הקשר בין הקרבת הקורבנות לאחיזתנו בארץ ישראל. חידוש עבודת הקורבנות.
שכרו של פינחס. רצו לנדות את פינחס. קנאות לשם שמיים. מדוע תיקן שמואל הקטן את ברכת "ולמלשינים". הסבר הברכה "הנני נותן לו את בריתי שלום". עיר הנידחת. חטא שאול בעמלק. אל תהיה צדיק הרבה.
מינוי יהושע לממשיכו של משה. יהושע משרת משה. מלחמת יהושע בעמלק. יהושע לא הוציא את דיבת הארץ עם שאר המרגלים. ציווי ה' ליהושע 'חזק ואמץ'. פרוש הגר'א לפסוק 'חזק ואמץ'.
