סמיכות הפרשיות של מינוי יהושע והקרבת קורבנות תמיד ומוסף. פני משה כחמה ויהושע כלבנה. במוסף שבת אין חטאת. השלמות שבשבת. החטאים שהיו בחגים. חטאו של אברהם.
מטרת המפקד במדבר: רש"י- מתוך חיבתן מונה אותם, רמב"ן- להראות את חסד ה' ולמנות את החיילים כי אין סומכים על הנס. המניין על ידי שקלים. דוד חטא במפקד בכך שמנה את העם שלא לצורך. קניית גורן ארונה היבוסי. בית המקדש.
פסח שני. 'טמאים לנפש אדם'. נושאי ארונו של יוסף. מישאל ואלצפן. עוסקים במת מצווה. רב יצחק ורב יהודה לא קראו קריאת שמע. מהר'ל בתפארת ישראל. מי שלא קיים מצווה לא קנה שלמות רוחנית.
מחלוקת קורח ועדתו. קורח שיחד מאתיים וחמישים איש. דואג ואחיתופל. שלושה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא. הלימוד של רב יהודה. יראת חטא. חשיבות לימוד המוסר.
נדר בעת צרה. הנדר של יפתח. חרם של מלך או סנהדרין. הריגת תושבי יבש הגלעד אחרי מעשה פילגש בגבעה. מדוע רצה שאול להרוג את יהונתן. מדוע לא התיר פנחס את נדרו של יפתח.
מטרת כתיבת המסעות של בני ישראל במדבר. הסבר הפסוק: "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', ואלה מסעיהם במוצאיהם". מספר המסעות רומז לשמו של הקב"ה המונה ארבעים ושתיים אותיות ונרמז בתפילת "אנא בכוח".
קורבן תמיד. קורבן מוסף בשבת, בראש חודש ובחגים. מדוע הציווי מופיע בספר במדבר. מודע יש חזרה על הציווי של קורבן התמיד. בקשת משה למנות מנהיג. הקשר בין הקרבת הקורבנות לאחיזתנו בארץ ישראל. חידוש עבודת הקורבנות.
השכר של פינחס על הריגת זמרי בן סלוא וכוזבי בת צור. 'בריתי שלום'. 'כהונת עולם'. 'קינא לאלוקיו'. אליהו בהר סיני. פרקי דרבי אליעזר. כיסא של אליהו. אליהו בברית מילה. פינחס הוא אליהו. חתם סופר. החיד'א.
שכרו של פינחס. רצו לנדות את פינחס. קנאות לשם שמיים. מדוע תיקן שמואל הקטן את ברכת "ולמלשינים". הסבר הברכה "הנני נותן לו את בריתי שלום". עיר הנידחת. חטא שאול בעמלק. אל תהיה צדיק הרבה.
בקשת משה למנות מנהיג אחריו. 'אלוקי הרוחות'- מנהיג שיהא סובל כל אחד. רבן גמליאל ורבי יהושע בספינה. רבי אלעזר חיסמא ורבי יוחנן בן גודגדא. תכונות המנהיג: עבד לעם, יוצא לפני העם למלחמה. מלחמת העי.
קנאותו של פינחס. מדוע משה לא קינא לכבוד ה' כמו בחטא העגל. דברי זמרי למשה. קנאות לשם שמיים. מצוות ייבום. נדר יפתח. מדוע לא התירו את הנדר. עונשם של פינחס ויפתח.
מינוי יהושע לממשיכו של משה. יהושע משרת משה. מלחמת יהושע בעמלק. יהושע לא הוציא את דיבת הארץ עם שאר המרגלים. ציווי ה' ליהושע 'חזק ואמץ'. פרוש הגר'א לפסוק 'חזק ואמץ'.
