'אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי'. כלי הקודש. 'ושמרו הלויים את משמרת משכן העדות'. מתן תורה. 'כל הנוגע בהר יומת'. יעקב ועשיו. 'נעשה ונשמע'. שבועות- חציו לה' וחציו לכם. יום שנתנה בו תורה.
מתי שונה שמו של יהושע: אבן עזרא, רבנו בחיי- לפני שליחת המרגלים. רמב"ן, הנצי"ב- לפני מלחמת עמלק. ארבעה דברים קורעים את גזר דינו של האדם: צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי המעשה. הענווה של יהושע.
מחלוקת קורח ועדתו. קורח שיחד מאתיים וחמישים איש. דואג ואחיתופל. שלושה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא. הלימוד של רב יהודה. יראת חטא. חשיבות לימוד המוסר.
בלק. זקני מדין. כוחו של משה. כלי יקר: הפחד מהאמורי. ערב שבת בין השמשות. מהר'ל. מדוע נבראה האתון. רבי יהודה החסיד. היין שהחמיץ לרב הונא. רבי חיים מוולוז'ין. תולדות יעקב יוסף.
קורבן תמיד. קורבן מוסף בשבת, בראש חודש ובחגים. מדוע הציווי מופיע בספר במדבר. מודע יש חזרה על הציווי של קורבן התמיד. בקשת משה למנות מנהיג. הקשר בין הקרבת הקורבנות לאחיזתנו בארץ ישראל. חידוש עבודת הקורבנות.
מטרת כתיבת המסעות של בני ישראל במדבר. הסבר הפסוק: "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', ואלה מסעיהם במוצאיהם". מספר המסעות רומז לשמו של הקב"ה המונה ארבעים ושתיים אותיות ונרמז בתפילת "אנא בכוח".
פסח שני. 'טמאים לנפש אדם'. נושאי ארונו של יוסף. מישאל ואלצפן. עוסקים במת מצווה. רב יצחק ורב יהודה לא קראו קריאת שמע. מהר'ל בתפארת ישראל. מי שלא קיים מצווה לא קנה שלמות רוחנית.
'והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה. חטא המתאווים. דעת רבותינו על אכילת בשר. מצוות כיסוי הדם. אכול בצל ושב בצל. אין אוכלים בשר לשובע. גנות מידת התאווה. קברות התאווה. יש לו מנה רוצה מאתיים.
'ותדבר מרים ואהרון במשה על אודות האישה הכושית'. עבדי משה. רבי חנינא בן דוסא. רבי יוחנן בן זכאי. צרעת מרים. 'אל נא רפא נא לה'. תפילת כוהן גדול ביום הכיפורים. תפילת עוברי דרכים.
פסח ראשון במדבר סיני. מי היו הטמאים ומה הייתה שאלתם. מעלת משה על שאר הנביאים. פסח שני. ערב פסח שחל בשבת. הלל ובני בתירא. כל המתייהר חוכמתו מסתלקת ממנו. דברי תורה נמשלו למים.
חטא המתאוננים. 'בקצה המחנה' ערב רב או קצינים. טענת העם כנגד המן. הייאוש של משה ואליהו מעם ישראל. שבעים הזקנים היו השוטרים במצרים. כיסא של אליהו בברית מילה.
'ויהי בנסוע הארון'. פרשה זו, עשה לה הקב'ה סימניות. רשב'א בשם רב האי גאון: שני נ' הפוכים. מהרש'ל. נודע ביהודה. להפסיק בין פורענות לפורענות. המתאוננים. 'וייסעו מהר ה''. רמב'ן: כתינוק הבורח מבית הספר.
