'אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי'. כלי הקודש. 'ושמרו הלויים את משמרת משכן העדות'. מתן תורה. 'כל הנוגע בהר יומת'. יעקב ועשיו. 'נעשה ונשמע'. שבועות- חציו לה' וחציו לכם. יום שנתנה בו תורה.
מצוות הווידוי. האם יש מצווה לחזור בתשובה. תשובה מלשון לשוב. חזרה בתשובה היא חזרה לגיל שאין בו חטא או לזמן מעמד הר סיני. אסור להקיז דם בערב חג. זכירת מתן תורה. נענוע בזמן הלימוד.
מצוות הבאת נסכים - סולת שמן ויין עם קורבנות עולה ושלמים. הנחמה שבמצוות הנסכים היא שיזכו להיכנס לארץ ישראל. מצוות הפרשת חלה. הפסקת ירידת המן בארץ ישראל למעלתם של בני ישראל.
בלעם. 'הן עם כלביא יקום'. יתגבר כארי לעמוד בבוקר. שכר קריאת שמע. דוד וגולית. 'יעלזו חסידים'. מר עוקבא ורבי אלעזר. מהר'ל בנתיבות עולם. 'שם ה' נקרא עליך'- תפילין שבראש. הזהיר בציצית.
קנאותו של פינחס. מדוע משה לא קינא לכבוד ה' כמו בחטא העגל. דברי זמרי למשה. קנאות לשם שמיים. מצוות ייבום. נדר יפתח. מדוע לא התירו את הנדר. עונשם של פינחס ויפתח.
'ויקצוף משה'. ויקרא רבה: בשלושה מקומות כעס משה. אלישע כעס על יהורם ונסתלקה ממנו רוח הקודש. רבי חיים ויטאל: האר'י ז'ל הקפיד על מידת הכעס. זוהר. בעל התניא באגרת הקודש. מגיד מישרים. אגרת הרמב'ן.
'ותדבר מרים ואהרון במשה על אודות האישה הכושית'. עבדי משה. רבי חנינא בן דוסא. רבי יוחנן בן זכאי. צרעת מרים. 'אל נא רפא נא לה'. תפילת כוהן גדול ביום הכיפורים. תפילת עוברי דרכים.
פסח שני. 'טמאים לנפש אדם'. נושאי ארונו של יוסף. מישאל ואלצפן. עוסקים במת מצווה. רב יצחק ורב יהודה לא קראו קריאת שמע. מהר'ל בתפארת ישראל. מי שלא קיים מצווה לא קנה שלמות רוחנית.
פסח ראשון במדבר סיני. מי היו הטמאים ומה הייתה שאלתם. מעלת משה על שאר הנביאים. פסח שני. ערב פסח שחל בשבת. הלל ובני בתירא. כל המתייהר חוכמתו מסתלקת ממנו. דברי תורה נמשלו למים.
'והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה. חטא המתאווים. דעת רבותינו על אכילת בשר. מצוות כיסוי הדם. אכול בצל ושב בצל. אין אוכלים בשר לשובע. גנות מידת התאווה. קברות התאווה. יש לו מנה רוצה מאתיים.
חטא המתאוננים. 'בקצה המחנה' ערב רב או קצינים. טענת העם כנגד המן. הייאוש של משה ואליהו מעם ישראל. שבעים הזקנים היו השוטרים במצרים. כיסא של אליהו בברית מילה.
'ויהי בנסוע הארון'. פרשה זו, עשה לה הקב'ה סימניות. רשב'א בשם רב האי גאון: שני נ' הפוכים. מהרש'ל. נודע ביהודה. להפסיק בין פורענות לפורענות. המתאוננים. 'וייסעו מהר ה''. רמב'ן: כתינוק הבורח מבית הספר.
