תפקידו של אלעזר בנשיאת המשכן. מדוע נשא אלעזר לבדו את כל מה שהוטל עליו. חביבות מצווה. יהושע משרת משה. כיצד ניקו את הישיבה בקלם. כיצד הכינו גדולי ישראל את צורכי השבת.
דיני הסוטה. רמב'ן: פלא ונס קבוע שיעשה בישראל. משרבו המנאפים פסקו המים המרים. חטא העגל. תפילת חנה. השכנת שלום בין איש לאשתו. האישה שירקה על רבי מאיר. לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו.
פסח שני. 'טמאים לנפש אדם'. נושאי ארונו של יוסף. מישאל ואלצפן. עוסקים במת מצווה. רב יצחק ורב יהודה לא קראו קריאת שמע. מהר'ל בתפארת ישראל. מי שלא קיים מצווה לא קנה שלמות רוחנית.
חטא המרגלים. מסכת תענית. דור המדבר. תשעה באב. רמב'ן. חזקיהו. סנחריב מלך אשור. שבנא הסופר. מסכת סנהדרין. נבואת ישעיהו. קשר רשעים אינו מן המנין. כלב בן יפונה. 'עלה נעלה'.
מלחמת ישראל בסיחון מלך האמורי. עמון ומואב טהרו בסיחון. אהוד בן גרא ועגלון. רות. שכרו של עגלון שקם לכבוד ה'. שכרם של שם ויפת. שכר מצווה בצער. צדיק ובעל תשובה. מעלת דורו של רבי יהודה.
קורבן תמיד. קורבן מוסף בשבת, בראש חודש ובחגים. מדוע הציווי מופיע בספר במדבר. מודע יש חזרה על הציווי של קורבן התמיד. בקשת משה למנות מנהיג. הקשר בין הקרבת הקורבנות לאחיזתנו בארץ ישראל. חידוש עבודת הקורבנות.
חטא המתאוננים. 'בקצה המחנה' ערב רב או קצינים. טענת העם כנגד המן. הייאוש של משה ואליהו מעם ישראל. שבעים הזקנים היו השוטרים במצרים. כיסא של אליהו בברית מילה.
'ותדבר מרים ואהרון במשה על אודות האישה הכושית'. עבדי משה. רבי חנינא בן דוסא. רבי יוחנן בן זכאי. צרעת מרים. 'אל נא רפא נא לה'. תפילת כוהן גדול ביום הכיפורים. תפילת עוברי דרכים.
'והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה. חטא המתאווים. דעת רבותינו על אכילת בשר. מצוות כיסוי הדם. אכול בצל ושב בצל. אין אוכלים בשר לשובע. גנות מידת התאווה. קברות התאווה. יש לו מנה רוצה מאתיים.
פסח שני. 'טמאים לנפש אדם'. נושאי ארונו של יוסף. מישאל ואלצפן. עוסקים במת מצווה. רב יצחק ורב יהודה לא קראו קריאת שמע. מהר'ל בתפארת ישראל. מי שלא קיים מצווה לא קנה שלמות רוחנית.
'ויהי בנסוע הארון'. פרשה זו, עשה לה הקב'ה סימניות. רשב'א בשם רב האי גאון: שני נ' הפוכים. מהרש'ל. נודע ביהודה. להפסיק בין פורענות לפורענות. המתאוננים. 'וייסעו מהר ה''. רמב'ן: כתינוק הבורח מבית הספר.
פסח ראשון במדבר סיני. מי היו הטמאים ומה הייתה שאלתם. מעלת משה על שאר הנביאים. פסח שני. ערב פסח שחל בשבת. הלל ובני בתירא. כל המתייהר חוכמתו מסתלקת ממנו. דברי תורה נמשלו למים.
