'והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה. חטא המתאווים. דעת רבותינו על אכילת בשר. מצוות כיסוי הדם. אכול בצל ושב בצל. אין אוכלים בשר לשובע. גנות מידת התאווה. קברות התאווה. יש לו מנה רוצה מאתיים.
מקושש העצים. הטעם למצוות ציצית. חוט תכלת. שכר מצוות ציצית. תפילין, ציצית ומזוזה שומרים על האדם. אברהם ומלך סדום. המבזה את הבגדים לא נהנה מהם. דוד כרת את מעיל שאול.
קורח שפיקח היה... ראה את שמואל ששקול כנגד משה ואהרון. 'ויקחו איש מחתתו'. מחלוקת לשם שמיים, מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמיים, מחלוקת קורח ועדתו. קינא בנשיאותו של אליצפן בן עוזיאל.
נחלת השבטים ראובן, גד וחצי המנשה בעבר הירדן. רמב"ן: לישב את השטח הגדול שבעבר הירדן. הנצי"ב: ללמד תורה את שבטי ראובן וגד. חצי משבט המנשה - כדי שיהיה קשר בין שבטי עבר הירדן לשאר השבטים.
'ויהי בנסוע הארון'. פרשה זו, עשה לה הקב'ה סימניות. רשב'א בשם רב האי גאון: שני נ' הפוכים. מהרש'ל. נודע ביהודה. להפסיק בין פורענות לפורענות. המתאוננים. 'וייסעו מהר ה''. רמב'ן: כתינוק הבורח מבית הספר.
'והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה. חטא המתאווים. דעת רבותינו על אכילת בשר. מצוות כיסוי הדם. אכול בצל ושב בצל. אין אוכלים בשר לשובע. גנות מידת התאווה. קברות התאווה. יש לו מנה רוצה מאתיים.
חטא המתאוננים. 'בקצה המחנה' ערב רב או קצינים. טענת העם כנגד המן. הייאוש של משה ואליהו מעם ישראל. שבעים הזקנים היו השוטרים במצרים. כיסא של אליהו בברית מילה.
'ותדבר מרים ואהרון במשה על אודות האישה הכושית'. עבדי משה. רבי חנינא בן דוסא. רבי יוחנן בן זכאי. צרעת מרים. 'אל נא רפא נא לה'. תפילת כוהן גדול ביום הכיפורים. תפילת עוברי דרכים.
פסח ראשון במדבר סיני. מי היו הטמאים ומה הייתה שאלתם. מעלת משה על שאר הנביאים. פסח שני. ערב פסח שחל בשבת. הלל ובני בתירא. כל המתייהר חוכמתו מסתלקת ממנו. דברי תורה נמשלו למים.
פסח שני. 'טמאים לנפש אדם'. נושאי ארונו של יוסף. מישאל ואלצפן. עוסקים במת מצווה. רב יצחק ורב יהודה לא קראו קריאת שמע. מהר'ל בתפארת ישראל. מי שלא קיים מצווה לא קנה שלמות רוחנית.
