חטא המתאוננים. 'בקצה המחנה' ערב רב או קצינים. טענת העם כנגד המן. הייאוש של משה ואליהו מעם ישראל. שבעים הזקנים היו השוטרים במצרים. כיסא של אליהו בברית מילה.
שבט לוי נשא את כלי המשכן. בי קהת. מדוע כיסו את כלי המשכן. הגבלת הרצון להבנת האלקות. מעשה מרכבה. ארבעה נכנסו לפרדס: בן עזאי, בן זומא, אלישע בן אבויה ורבי עקיבא.
חנוכת המזבח. ימי המילואים. השוטרים במצרים. העצלות של הנשיאים בתרומת המשכן. הזריזות של הנשיאים בחנוכת המזבח. נחשון בן עמינדב זכה להיות המקריב הראשון בגלל קפיצתו לים סוף.
"אדם כי ימות באוהל" - אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה. פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה. בארה של מרים. "ממדבר מתנה" עושה אדם עצמו כמדבר, תורה ניתנת לו במתנה. מהם חידושי תורה לדעת ר' חיים מוולוז'ין והחזון איש.
קורבן תמיד. קורבן מוסף בשבת, בראש חודש ובחגים. מדוע הציווי מופיע בספר במדבר. מודע יש חזרה על הציווי של קורבן התמיד. בקשת משה למנות מנהיג. הקשר בין הקרבת הקורבנות לאחיזתנו בארץ ישראל. חידוש עבודת הקורבנות.
מכת החושך. חטא המרגלים. בני גד וראובן. ריש לקיש ורבה בר בר חנה. עשיתם עצמכם כחומה. הצהרת כורש. רבי יהודה הלוי. כוזרי. הובשתני מלך כוזר. רבי יעקב עמדין. סידור בית אל.
'והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה. חטא המתאווים. דעת רבותינו על אכילת בשר. מצוות כיסוי הדם. אכול בצל ושב בצל. אין אוכלים בשר לשובע. גנות מידת התאווה. קברות התאווה. יש לו מנה רוצה מאתיים.
פסח ראשון במדבר סיני. מי היו הטמאים ומה הייתה שאלתם. מעלת משה על שאר הנביאים. פסח שני. ערב פסח שחל בשבת. הלל ובני בתירא. כל המתייהר חוכמתו מסתלקת ממנו. דברי תורה נמשלו למים.
'ותדבר מרים ואהרון במשה על אודות האישה הכושית'. עבדי משה. רבי חנינא בן דוסא. רבי יוחנן בן זכאי. צרעת מרים. 'אל נא רפא נא לה'. תפילת כוהן גדול ביום הכיפורים. תפילת עוברי דרכים.
פסח שני. 'טמאים לנפש אדם'. נושאי ארונו של יוסף. מישאל ואלצפן. עוסקים במת מצווה. רב יצחק ורב יהודה לא קראו קריאת שמע. מהר'ל בתפארת ישראל. מי שלא קיים מצווה לא קנה שלמות רוחנית.
'ויהי בנסוע הארון'. פרשה זו, עשה לה הקב'ה סימניות. רשב'א בשם רב האי גאון: שני נ' הפוכים. מהרש'ל. נודע ביהודה. להפסיק בין פורענות לפורענות. המתאוננים. 'וייסעו מהר ה''. רמב'ן: כתינוק הבורח מבית הספר.
