שבט לוי נשא את כלי המשכן. בי קהת. מדוע כיסו את כלי המשכן. הגבלת הרצון להבנת האלקות. מעשה מרכבה. ארבעה נכנסו לפרדס: בן עזאי, בן זומא, אלישע בן אבויה ורבי עקיבא.
מחלוקת קורח ועדתו. קורח שיחד מאתיים וחמישים איש. דואג ואחיתופל. שלושה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא. הלימוד של רב יהודה. יראת חטא. חשיבות לימוד המוסר.
בלעם. 'הן עם כלביא יקום'. יתגבר כארי לעמוד בבוקר. שכר קריאת שמע. דוד וגולית. 'יעלזו חסידים'. מר עוקבא ורבי אלעזר. מהר'ל בנתיבות עולם. 'שם ה' נקרא עליך'- תפילין שבראש. הזהיר בציצית.
שכרו של פינחס. רצו לנדות את פינחס. קנאות לשם שמיים. מדוע תיקן שמואל הקטן את ברכת "ולמלשינים". הסבר הברכה "הנני נותן לו את בריתי שלום". עיר הנידחת. חטא שאול בעמלק. אל תהיה צדיק הרבה.
'והורשתם את הארץ' רמבן: זו מצוות עשה לשבת בארץ ולרשת אותה. גבולות הארץ. ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. 'ואם לא תורישו' פירוש אור החיים לפסוק.
פסח שני. 'טמאים לנפש אדם'. נושאי ארונו של יוסף. מישאל ואלצפן. עוסקים במת מצווה. רב יצחק ורב יהודה לא קראו קריאת שמע. מהר'ל בתפארת ישראל. מי שלא קיים מצווה לא קנה שלמות רוחנית.
'והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה. חטא המתאווים. דעת רבותינו על אכילת בשר. מצוות כיסוי הדם. אכול בצל ושב בצל. אין אוכלים בשר לשובע. גנות מידת התאווה. קברות התאווה. יש לו מנה רוצה מאתיים.
חטא המתאוננים. 'בקצה המחנה' ערב רב או קצינים. טענת העם כנגד המן. הייאוש של משה ואליהו מעם ישראל. שבעים הזקנים היו השוטרים במצרים. כיסא של אליהו בברית מילה.
'ויהי בנסוע הארון'. פרשה זו, עשה לה הקב'ה סימניות. רשב'א בשם רב האי גאון: שני נ' הפוכים. מהרש'ל. נודע ביהודה. להפסיק בין פורענות לפורענות. המתאוננים. 'וייסעו מהר ה''. רמב'ן: כתינוק הבורח מבית הספר.
פסח ראשון במדבר סיני. מי היו הטמאים ומה הייתה שאלתם. מעלת משה על שאר הנביאים. פסח שני. ערב פסח שחל בשבת. הלל ובני בתירא. כל המתייהר חוכמתו מסתלקת ממנו. דברי תורה נמשלו למים.
'ותדבר מרים ואהרון במשה על אודות האישה הכושית'. עבדי משה. רבי חנינא בן דוסא. רבי יוחנן בן זכאי. צרעת מרים. 'אל נא רפא נא לה'. תפילת כוהן גדול ביום הכיפורים. תפילת עוברי דרכים.