שבט לוי נשא את כלי המשכן. בי קהת. מדוע כיסו את כלי המשכן. הגבלת הרצון להבנת האלקות. מעשה מרכבה. ארבעה נכנסו לפרדס: בן עזאי, בן זומא, אלישע בן אבויה ורבי עקיבא.
דיני הסוטה. רמב'ן: פלא ונס קבוע שיעשה בישראל. משרבו המנאפים פסקו המים המרים. חטא העגל. תפילת חנה. השכנת שלום בין איש לאשתו. האישה שירקה על רבי מאיר. לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו.
פסח שני. 'טמאים לנפש אדם'. נושאי ארונו של יוסף. מישאל ואלצפן. עוסקים במת מצווה. רב יצחק ורב יהודה לא קראו קריאת שמע. מהר'ל בתפארת ישראל. מי שלא קיים מצווה לא קנה שלמות רוחנית.
נבואת משה ונבואת בלעם. יועציו של פרעה. בלעם, דואג, אחיתופל וגיחזי אין להם חלק לעולם הבא. בלעם נהרג. רות בתו של עגלון, בנו של בלק. לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמן, שמתוך שלא לשמן, יבוא לשמן.
קורבן תמיד. קורבן מוסף בשבת, בראש חודש ובחגים. מדוע הציווי מופיע בספר במדבר. מודע יש חזרה על הציווי של קורבן התמיד. בקשת משה למנות מנהיג. הקשר בין הקרבת הקורבנות לאחיזתנו בארץ ישראל. חידוש עבודת הקורבנות.
מכת החושך. חטא המרגלים. בני גד וראובן. ריש לקיש ורבה בר בר חנה. עשיתם עצמכם כחומה. הצהרת כורש. רבי יהודה הלוי. כוזרי. הובשתני מלך כוזר. רבי יעקב עמדין. סידור בית אל.
'והורשתם את הארץ' רמבן: זו מצוות עשה לשבת בארץ ולרשת אותה. גבולות הארץ. ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. 'ואם לא תורישו' פירוש אור החיים לפסוק.
רוצח בשגגה נס לעיר מקלט עד מות הכוהן הגדול. בית ראשון חרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. בית שני חרב בגלל שנאת חינם. המלבין פני חברו ברבים. שכר המשמח בני אדם.
'והורשתם את הארץ' רמבן: זו מצוות עשה לשבת בארץ ולרשת אותה. גבולות הארץ. ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. 'ואם לא תורישו' פירוש אור החיים לפסוק.
רוצח בשוגג. עיר מקלט. אסור לקחת כופר מרוצח. כופר בשור שהרג. מידת החנופה. המתחנף אין תוכו כברו. הסיבות לגלות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. חורבן בית המקדש בעוון שפיכות דמים.
מטרת כתיבת המסעות של בני ישראל במדבר. הסבר הפסוק: "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', ואלה מסעיהם במוצאיהם". מספר המסעות רומז לשמו של הקב"ה המונה ארבעים ושתיים אותיות ונרמז בתפילת "אנא בכוח".
