משלי שלמה. פנייה לתלמיד. אזהרה מפני חברת פושעים. החוכמה קוראת לפתיים. מוסר השכל.
התועלת בחוכמה שיכולה להציל מאיש רע ומאישה רעה. החוכמה מדריכה ללכת בדרך טובים וישרים.
הברכה והתועלת בתורת החכם. שבח החוכמה והתבונה ומתנותיהם. מעלת החוכמה. גורל הרשעים לעומת גורל הצדיקים.
הזדרזות לרכוש חוכמה. אזהרה מפני חבורת רשעים. הציווי על שמירת המוסר.
הסכנה הצפוייה למתפתה לאישה זרה. שבח הנאמנות לאשת הנעורים. מוסר על החטא ועונשו.
אזהרה מפני ערבות לזר. גנות העצל והעצלות. גנות אדם בליעל ומידותיו. אזהרה מפני אשת איש.
אזהרה מפני האישה הזרה. הליכותיה של האישה הזרה. דברי פיתוייה של האישה הזרה. סופו של הפתי המפותה.
מעלות החוכמה. החוכמה מדומה לכרוז. קדמותה של החוכמה.
החוכמה מזמינה את קרואיה לביתה. אלה שאינם ראויים לבוא. הכסילות מזמינה אורחים.
"בן חכם ישמח אב". לא יועילו אוצרות הרשע. "צדקה תציל ממוות". "זכר צדיק לברכה". גנות המרבה לדבר. גנות העצל. תוחלת הצדיקים.
מאזני מרמה תועבת ה'. ניצחון הצדיק ואובדן הרשע. זהירות מהולך רכיל. "נזם זהב באף חזיר". הבוטח בעושרו.
האוהב מוסר והשונא תוכחות. "אשת חיל עטרת בעלה". סופם של הרשעים. "יודע צדיק נפש בהמתו". שכרו של המעבד אדמתו. הזהיר בדיבורו. לשון חכמים ולשון כסילים. אמת ושקר. "דאגה בלב איש ישחנה".
בן חכם ובן לץ. שומר פיו נשמר מצרות. המתחזה לעשיר והמתחזה לרש. כסף שבא ממרמה לא יישאר. ציפייה ממושכת מביאה לחולי. המתחבר לחכמים יחכם. "חושך שבטו שונא בנו". "צדיק אוכל לשובע נפשו".
אישה חכמה בונה בחוכמה את ביתה. עד נאמן. חוכמת הפיקח. "לב יודע מרת נפשו". סופו של בית הרשע. "פתי יאמין לכל דבר". החכם לעומת הכסיל. "ברוב עם הדרת מלך".
"מענה רך ישיב חמה". לשון חכמים. בית הצדיק. "זבח רשעים תועבת ה'". עונשו של שונא מוסר. ימי העני רעים. "ארוחת ירק ואהבה שם". "בן חכם ישמח אב". "שונא מתנות יחיה". שמועה טובה.
"לאדם מערכי לב". "תועבת ה' כל גבה לב". מעלת המרוויח ביושר. מסילת ישרים. זהירות מפני גאווה. אמרי נועם. "טוב ארך אפיים מגיבור".
"טוב פת חרבה ושלווה בה". ה' בוחן את לבבות בני האדם. עונשו של הלועג לרש. מעלת הגערה. עונשו של מי שמשיב רעה תחת טובה. אזהרה שלא להיות ערב.
גנות תאוות הכסיל להתגאות. שבח הבוטחים בה' והדבקים במידת הענווה. "מוות וחיים ביד הלשון". שבח האישה הטובה. "מצא אישה מצא טוב".
נדיב ורש ורעיהם. שבח המתינות והעברה על המידות. שומר מצווה ושכרו. חינוך הבנים.
תפקיד המלך לעשות צדקה ומשפט. מרמה באבני המשקל. גנות העצל. מגלה סוד והולך רכיל. נר ה' נשמת אדם.
לב המלך ביד ה'. עשיית צדקה ומשפט רצויה לפני ה'. מחשבות הרשעים. מעלת החרוץ. אשת ריב. הממאן לשמוע את זעקת הדל. מתן בסתר. שמחת הצדיק. "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו".
המידות המביאות לאדם עושר, כבוד וחיים. "חנוך לנער על פי דרכו". גנות העצלות. אזהרה לא לגזול דל ולא לדכא עני. אזהרה מנתינת ערבות ומהסגת גבולות וגדרים. שבח הזריזות.
להימנע מטרחה להרבות עושר. אין ליהנות מסעודת קמצן. לא לדבר באוזני כסיל. איסור השגת גבול יתומים. לא להימנע מלהטיף מוסר לנער. אין לקנא בחטאים. אזהרה נגד סביאה וזלילה. לשמוע מוסר הורים. אזהרה מפני זנות.
אין לקנא ברשעים. בחוכמה יבנה בית. טובה חוכמה מגבורה. המעלה ברכישת החוכמה. אין לפגוע בצדיק. מורא ה' ומורא מלך. אזהרה מפני עדות שקר ומפני העצלות.
משלי מלכים והבאים לפניהם. משלים על דרכי התנהגות נאותות.
משלים על כסילים וכסלות. משלים על עצלים. משלי נרגנים ואנשי מדון. משלי שונאים ובעלי לשון שקר.
שבח הענווה. גנות הכעס והקנאה. שבח תוכחה מגולה של אוהב נאמן. משלי מידות רעות. משלי הדרכה לבן. משלי רועים.
משלי שרים ומושלים. בין מבקשי ה' לבין אנשי רע. משלי מושלים תקיפים. ההבדל בין הולך תמים למעוות על ידי הליכתו בדרכים נפתלות. משלי משפטים ושופטים.
משלי מלכים ומושלים. בין חכמים ואווילים. משלי מוסר וחינוך. משלי מושלים ואדונים. משלי מידות.
אין לדרוש בנסתר מהאדם. אין להוסיף על דברי ה'. תפילה על פרנסה בהיתר. ארבעה סוגי רשעים. ארבעה שאינם שבעים. עונש המקלל את הוריו. חוכמת הנמלים, השפנים, הארבה והשממית. מיטיבי הלכת. גנות גסות הרוח והריב.
אל למלך להיות שטוף באהבת נשים ובשתיית יין. חובה לעודד אובד ומר נפש. לדון בצדק עני ואביון. שיר שבח לאשת חיל.
