ספר קהלת פרק יב

יתרון האדם בעולם הזה. אין חדש בעולם. האכזבה מהחוכמה, מהבניין והקניין.

האכזבה מהמשתה והשמחה. האם יש יתרון לחוכמה מן הסכלות. הייאוש מן מהעמל. השמחה בעמל.

העיתים בחיי האדם. היחס שבין אלוקים לאדם. מעשי האלוקים קיימים לעד. המשפט לאלוקים. מה בין אדם לבהמה.

העושק שבחברה. התחרות מחמת הקנאה. הרדיפה אחר העושר. בשבח העזרה ההדדית. תקוות שווא לגבי העתיד.

זהירות מלדבר על ה'. זהירות מנדרים. שאדם יהיה ירא אלוקים ולא יפקפק במעשיו. גנות הרדיפה אחרי העושר. עושר שמור לבעליו לרעתו. שבח השמח בחלקו.

גורל עשיר שהפך לעני. עמלו של האדם לפרנסתו. מה טוב לאדם בחיים.

טוב לאדם שנפטר בשם טוב. טוב ללכת אל בית האבל. גערת החכם. הימים הטובים. חוכמה עם נחלה. אדם לא מסוגל להבין את דרכי ה'. צדיק שמת ורשע שמאריך ימים. החוכמה רחוקה. האישה הרעה.

תהילת החכם והחוכמה. שמירת דבר המלך. מעשי הרשעים ומעשי הצדיקים. גם החכם לא יוכל לדעת את הכל.

כולם ביד ה' ומקרה אחד לכולם. דעות החיים על המתים. עצות איך ליהנות מן החיים. הצלחתו של האדם אינה בידו.

על הסכלות והסכל. דברי חכם ודברי סכל. מלך ושרים סכלים. עצלות ובזבוז.

"שלח לחמך על פני המים". אור וחושך. ימי הבחרות. התרחקות ממידת הכעס.

זכירת ה' גם בעת שמחה. ימי הזקנה. האדם ומעשיו כלים ומתנדפים כהבל פה. "את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור".