מערכות האש שעל המזבח: מערכה גדולה, מערכה של קטורת ומערכה לקיום האש. אש התמיד. קורבן עולה מכפר על הרהור הלב. סגולה להינצל מהרהור עבירה. ההבדל בין עבודת ה' של הלל לבין עבודתו של יונתן בן עוזיאל. מעלתם של פושעי ישראל.
הקורבן - הודאה לה'. הקורבן מקשר בין האדם לה'. הקורבנות של יעקב ושלמה. לשם שישה דברים הזבח נזבח. קורבנות קין והבל. חטאו של שאול במלחמה עם עמלק. הקורבן- לעשות נחת רוח לה'.
שוחטים את קורבן החטאת במקום ששוחטים את קורבן העולה כדי שלא לבייש את החוטא. אסור להלבין פנים בשעת תוכחה. השמירה על כבודו של העבד. ההיתר להראות לתלמידים נגע צרעת.
חנוכת המשכן, מות נדב ואביהוא. 'יבכו את השרפה'. חומרת החטא. שאלת חגי לכוהנים. רבי ינאי בצר ענבים בחול המועד. לומדים מהקלקול ולא מהתיקון. לעולם יראה אדם את עצמו...
ברית מילה. מילה בזמנה דוחה שבת. הברית בין עם ישראל לקב'ה. בזכות הברית זוכים לרשת את הארץ ולמתנת השבת. גלות בגלל ביטול ברית מילה. אברהם נימול ביום כיפור. ברכת רפאנו על המילה.
המצורע מביא ציפורים לטהרתו. כדי לכפר על הפטפוט. טהרת המצורע עם דם ושמן. המגיד שהתגלה לבית יוסף. מגיד מישרים. עדות ר' חיים מוולוז'ין על גילוי שהיה לגר"א.
ספירת העומר מדאורייתא או מדרבנן. רמב'ם. טעם המצווה: ספר החינוך, מסכת ראש השנה, קבלה. ברכת שהחיינו בספירת העומר. רדב'ז. רשב'א. 'ממחרת השבת'. מחלקת חכמים ובייתוסים.
גדולה הונאת דברים מהונאת ממון. 'ויראת מאלוקיך' דבר המסור ללב. לעולם יהיה אדם זהיר בהונאת אשתו. עונשו של רב רחומי. שערי דמעות לא ננעלו. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
שוחטים את קורבן החטאת במקום ששוחטים את קורבן העולה כדי שלא לבייש את החוטא. אסור להלבין פנים בשעת תוכחה. השמירה על כבודו של העבד. ההיתר להראות לתלמידים נגע צרעת.
קורבן עולה על ביטול מצוות עשה ועל הרהור הלב. איוב הקריב עולות. אברהם ונח הרהרו אחר מידותיו של הקב'ה. רבנו יונה: אזהרה על המחשבות. מלחמת מדין. מסילת ישרים. רמב'ם הלכות מקוואות.
'ונפש ... מנחה לה''. המנחה מן הצומח: חיטה, שעורה (בסוטה ועומר), שמן זית, לבונה, יין לנסכים. מקטירים קומץ ולבונה. מרדכי לימד הלכות קמיצה בשושן. דברי המן. ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.
ימי המילואים. שמן המשחה. הכיור וכנו. מעשי רבי חיא. הכנה לדבר מצווה. ספירת העומר. ימי ההגבלה. משה בהר סיני. ההכנות בחודש אלול. חסידים ראשונים היו שוהים שעה אחת לפני התפילה.
