מנחת העומר משעורים כדי שתתברך התבואה. מנחת שתי הלחם מחיטים כדי שיתברכו פרות האילן. בארבעה זמנים העולם נידון. הקשר בין מנחת שתי הלחם לפרות. הטעם לאיסור הקזת דם בערב חג שבועות.
טעם מצוות הקרבת קורבן חטאת. מדוע מכפר קורבן חטאת על עברה בשוגג ולא על עברה במזיד. מדוע נאמר "נפש כי תחטא". חטאת כוהן גדול. חטאת סנהדרין. חטאת מלך. חטאת יחיד.
שוחטים את קורבן החטאת במקום ששוחטים את קורבן העולה כדי שלא לבייש את החוטא. אסור להלבין פנים בשעת תוכחה. השמירה על כבודו של העבד. ההיתר להראות לתלמידים נגע צרעת.
מנחת העומר משעורים כדי שתתברך התבואה. מנחת שתי הלחם מחיטים כדי שיתברכו פרות האילן. בארבעה זמנים העולם נידון. הקשר בין מנחת שתי הלחם לפרות. הטעם לאיסור הקזת דם בערב חג שבועות.
דיני שנת היובל. רש"י פירש: יובל על שם תקיעת שופר. רמב"ן פירש יובל מלשון מובל. בדיני היובל רמז למתן תורה. התורה נמשלה לציפור דרור. ההבדל בין דרור לחופש.
'הכהן הגדול... שמן המשחה'. ויקרא רבה: כה'ג גדול בחמישה דברים. נדרים: נבואה על גיבור. רמב'ם יסודי תורה: גיבור במידותיו. מסילת ישרים: רעת העצל. יומא: ריש לקיש ורבה בר בר חנה. שיר השירים: 'אם חומה היא'.
ספירת העומר מדאורייתא או מדרבנן. רמב'ם. טעם המצווה: ספר החינוך, מסכת ראש השנה, קבלה. ברכת שהחיינו בספירת העומר. רדב'ז. רשב'א. 'ממחרת השבת'. מחלקת חכמים ובייתוסים.
'וספרתם לכם ממחרת השבת'. ספירת העומר. 'ויחן שם ישראל'. תלמידי רבי עקיבא. רבי טרפון. צהבו פניו של יהודה בן נחמיה. רבי יהודה ברבי אלעאי. רבי נחוניא בן הקנה. לא נתכבדתי בקלון חברי.
ספירת העומר. ימי אבל על תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה. ימי הכנה למתן תורה. ר' חיים ויטל- חשיבות המידות הטובות. דרך ארץ קדמה לתורה. רבי יהושע ובת הקיסר. הלל ושמאי והגרים.
המחלוקת ביבנה בין רבן גמליאל לרבי יהושע בקידוש החודש. גזירת רבן גמליאל. רבי עקיבא: 'אשר תקראו אותם' אפילו שוגגים. מקדש השבת. מקדש ישראל והזמנים. השבת קבועה. ישראל מקדשים את החודש.
ספירת העומר. טעם מצוות ספירת העומר ציפייה למתן תורה. רמב"ם: מצוות עשה מן התורה לספור גם בזמן הזה. מדוע מונים את הימים שעברו. מדוע ניתנה תורה רק אחרי ארבעים ותשעה ימים. תיקון המידות. מנחת העומר משעורים שהם מאכל בהמה. מנחת שתי הלחם מחיטים שהם מאכל אדם. מנחת העומר ומנחת סוטה.
קידוש השם - במידות ובמעשים מתוקנים. חילול השם - מי שמתנהג שלא כראוי. אדם גדול צריך להיזהר במעשיו גם בדברים המותרים. מסירות נפש כדי להימנע מעבירה של גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. מדרגת הרוגי מלכות.
