משה והסנה. נבואת אהרון במצרים. 'ושמח בליבו'. 'שבת אחים'. 'זקן אהרון'. ביטול מידת הגאווה. 'ואנכי תולעת'. משה הסתכל באספקלריא. חולדה הנביאה. ביטול חמץ. רבי יונתן איבשיץ. 'והאיש משה עניו'.
"וישאלו ממצרים": כיצד לקחו בהשאלה? מכילתא דרבי ישמעאל: נתנו מרצונם. רבנו חננאל ורשב"ם: במתנה. הרב הירש: לתבוע, לבקש. אבן עזרא: ברצונו של ה' לתת. סנהדרין: אלכסנדר מוקדון, גביה בן פסיסא.
קריעת ים סוף. מטרת הנס להוכיח את מציאות הקב'ה. מדוע צריך לזכור את ניסי יציאת מצרים. שירת הים. הזכרת נס קריעת ים סוף בתפילה. ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי.
עשרת הדברות. "אנכי ה' אלקיך": אברבנאל - אינו מצווה, רמב"ם - מצווה להאמין בה'. רבי יהודה הלוי והאבן עזרא. הכוזרי - אמונה מתוך ידיעה. "לא יהיה לך אל אלהים אחרים". בעל עקידת יצחק - קיבוץ הממון הוא עבודה זרה.
הציץ הינו אחד מבגדי כוהן גדול. הציץ מכפר על קורבן שהוקרב בטומאה ועל עזות פנים. מדוע חמור דינו של גנב יותר מגזלן. מעלת הבושה. ברכתו של רבן יוחנן בן זכאי.
הסיבות לחטא העגל. אהרון, חור וידי משה. הריגת חור. שפרה ופועה. ה' חס על כבוד עם ישראל. תחנוני יוסף. הריגת זכריה בן יהוידע בציווי יואש. נבוזרדאן והדם של זכריה. ירבעם ועידו הנביא.
אמני המשכן: בצלאל משבט יהודה ואהליאב משבט דן. פסל מיכה. העגל בדן. הגדול והקטן שווים לפני המקום. בית המקדש נבנה על ידי שלמה וחירם. המשיח מיהודה ודן. חובת בניין בית המקדש מוטלת על כולם.
מסירות הנפש של חור עמדה לנכדו בצלאל. הר סיני לא התקדש במסירות ולכן נפסקה קדושתו. הר הבית התקדש במסירות ולכן קדושתו נצחית. קדושה שניה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.
מלאכת המשכן לא דוחה שבת. בתפילות שבת לא אומרים 'ולירושלים עירך' ואין 'הלל' לשבת. אין חטאת במוספי שבת. מצוות שמחה בשבת. שבת היא אחד משישים לעולם הבא. הכנות הלל ושמאי לשבת.
"חכם לב" הוא מי שמשתמש בחוכמתו לטובה והתנהגותו מעידה על חוכמתו. כיצד מתאהב שם ה' על הבריות. יראת ה' היא חוכמה. חשיבות החוכמה ומעלתה. תלמיד שגלה לעיר מקלט.
כיור הנחושת. המראות הצובאות. קידוש ידיים ורגליים של הכוהנים. הנשים תרמו את המראות. הנשים עודדו את בעליהן במצרים. משה ביזה את המראות. מי סוטה. כל מעשי האדם יהיו לשם שמיים.