ספר שמות פרשת ויקהל - איסור הבערת אש בשבת

אות הנחש והצרעת עונש למשה על שדיבר לשון הרע. הנחש רמז לפרעה. אות הדם רמז לעונש לנילוס שהוא אלוהיהם של המצרים.

רמב'ם: ישראל מצווין על קידוש ה'. תודוס איש רומי: חנניה, מישאל ועזריה למדו קל וחומר מהצפרדעים, ולא השתחוו לפסל של נבוכדנצר בבקעת דורא, כמסופר בדניאל ג'.

מצוות ההגדה. התשובה לשאלת הבן החכם. זכר ליציאת מצרים. איסור אכילת אפיקומן לאחר אכילת קורבן פסח.

תלונת עם ישראל "בשבתנו על סיר הבשר". הניסיון במן: רש"י - שמירת המצוות במן, רמב"ן - אכילת אוכל שלא רגילים בו, ספורנו ואור החיים - מה יעשה העם בזמנו הפנוי, רשב"ם - תלות עם ישראל בקב"ה. אכלו את המן עד הכניסה לארץ ישראל.

מתי הגיע יתרו למדבר סיני. הצעת יתרו למנות שופטים. ענוונותו של משה. משה הסתכל באספקלריא מאירה ושאר הנביאים בשאינה מאירה. נבואת חולדה וירמיהו. נשים רחמניות הן. נביאי השקר שניבאו לאחאב ויהושפט.

עבד עברי. שחרור העבדים בזמן צדקיהו. הציווי במצרים על שחרור עבדים. המצווה הראשונה. דיני עבד עברי: זכר ליציאת מצרים וזכר למעשה בראשית. גנב שנמכר בגנבתו. רבי אלעזר והאדם המכוער. יהא אדם רך כקנה.

בניית המשכן. לוחות העדות. משכן העדות. ארון עצי שיטים. שולחן עצי שיטים. מנורת זהב. יאשיהו גנז את הארון. אין נבואה בבית שני. יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן. המחלוקת בין חכמי ישראל. תלמידי שמאי והלל.

ציץ הזהב על מצח אהרון הכוהן הגדול. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ממזר תלמיד חכם קודם לכוהן גדול עם הארץ. שמחת יום טוב. בעצרת כולם מודים שצריך לכם. השמחה בקבלת התורה.

משה שבר את הלוחות אחרי חטא העגל כאשר ראה את העם. אדם מתפעל יותר ממראה עיניו. חבריו של איוב. שבירת הלוחות כדי ללמד זכות על עם ישראל ולהחזירם בתשובה. הקב"ה הסכים עם מעשהו של משה.

כיור הנחושת. המראות הצובאות. קידוש ידיים ורגליים של הכוהנים. הנשים תרמו את המראות. הנשים עודדו את בעליהן במצרים. משה ביזה את המראות. מי סוטה. כל מעשי האדם יהיו לשם שמיים.

האם אוהל מועד והמשכן הם אותו מקום. ההבדל בין הענן לכבוד ה'. האור שהיה בענן. האור שהיה בבית המקדש.