כיור הנחושת. המראות הצובאות. קידוש ידיים ורגליים של הכוהנים. הנשים תרמו את המראות. הנשים עודדו את בעליהן במצרים. משה ביזה את המראות. מי סוטה. כל מעשי האדם יהיו לשם שמיים.
ה' ציווה את משה ואהרון להתייחס בכבוד אל עם ישראל גם אם הם יפגעו בהם. יחס המנהיג לציבור. אסור למנהיג לזלזל בציבור. כל ישראל בני מלכים הם. הסיבה בליל הסדר כדרך המלכים.
אבני המזבח צריכות להיות שלמות שלא נגע בהם ברזל. רמב'ם: מביאים אבנים מעומק האדמה או מהים. כפתור ופרח: רבי יחיאל מפריז רצה לחדש את עבודת הקורבנות. חתם סופר: רבי עקיבא איגר בקש לקבל רשות להקריב בהר הבית.
'אחרי רבים להטות'. תנורו של עכנאי. לא בשמים היא. ניצחוני בני ניצחוני. ספר החינוך: לחזק קיום דתנו. 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'. ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים. הלכה כבית הלל.
בניית המשכן. לוחות העדות. משכן העדות. ארון עצי שיטים. שולחן עצי שיטים. מנורת זהב. יאשיהו גנז את הארון. אין נבואה בבית שני. יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן. המחלוקת בין חכמי ישראל. תלמידי שמאי והלל.
הציץ הינו אחד מבגדי כוהן גדול. הציץ מכפר על קורבן שהוקרב בטומאה ועל עזות פנים. מדוע חמור דינו של גנב יותר מגזלן. מעלת הבושה. ברכתו של רבן יוחנן בן זכאי.
חטא העגל. רש'י: העם טעה בחשבון. חיי אדם. פרקי אבות. תפארת ישראל: שיהיה מיושב בדעתו. רב אדא בר אהבה:מתון, מתון. ריש לקיש ורבי יוחנן. ר' חיים מוולוז'ין. הגר'א. שלמה אבן גבירול. ספורנו. מהר'ם אלשיך.
מלאכת המשכן לא דוחה שבת. בתפילות שבת לא אומרים 'ולירושלים עירך' ואין 'הלל' לשבת. אין חטאת במוספי שבת. מצוות שמחה בשבת. שבת היא אחד משישים לעולם הבא. הכנות הלל ושמאי לשבת.
מסירות הנפש של חור עמדה לנכדו בצלאל. הר סיני לא התקדש במסירות ולכן נפסקה קדושתו. הר הבית התקדש במסירות ולכן קדושתו נצחית. קדושה שניה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.
"חכם לב" הוא מי שמשתמש בחוכמתו לטובה והתנהגותו מעידה על חוכמתו. כיצד מתאהב שם ה' על הבריות. יראת ה' היא חוכמה. חשיבות החוכמה ומעלתה. תלמיד שגלה לעיר מקלט.
