כיור הנחושת. המראות הצובאות. קידוש ידיים ורגליים של הכוהנים. הנשים תרמו את המראות. הנשים עודדו את בעליהן במצרים. משה ביזה את המראות. מי סוטה. כל מעשי האדם יהיו לשם שמיים.
המטה של אהרון הפך לתנין ובלע את מטות החרטומים. גם החרטומים עשו מכות דם וצפרדע. הכישוף שבמצרים. מחלוקת רמב"ם ורמב"ן אם יש אמת בכישוף. מדוע נענשו המצרים. מה מסמל המטה שהפך לתנין.
קריעת ים סוף. מטרת הנס להוכיח את מציאות הקב'ה. מדוע צריך לזכור את ניסי יציאת מצרים. שירת הים. הזכרת נס קריעת ים סוף בתפילה. ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי.
עשרת הדברות. העולם נברא ואינו קדמון. השבת מעיין עולם הבא. מעלת לימוד תורה בשבת. שבת מתנה טובה. נשמה יתירה. זכור את יום השבת לקדשו. ימי השבוע זיכרון לשבת.
במשכן: מנורה, מזבח ושולחן, כנגד תורה, עבודה וגמילות חסדים. שלושה זרים כנגד כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות. דוד אכל מלחם הפנים. בשתי הלחם מתברכים פירות האילן. לחם משנה.
הגר'א: משה לא מוזכר בפרשה. רבי נחמן מברסלב: חשוב לשמח כל יהודי. מלאכי: 'זכרו תורת משה עבדי'. בגדי כהונה מכפרים. המקדש הוא אורו של עולם. עם ישראל נמשל לזית ולשמן.
"חכם לב" הוא מי שמשתמש בחוכמתו לטובה והתנהגותו מעידה על חוכמתו. כיצד מתאהב שם ה' על הבריות. יראת ה' היא חוכמה. חשיבות החוכמה ומעלתה. תלמיד שגלה לעיר מקלט.
ספר שמות הוא ספר הגאולה. השראת השכינה במשכן. עבודת ה' באהבה וביראה. מתן תורה. מעשר שני. מותם של נדב ואביהוא בחנוכת המשכן. מותו של עוזה בהעלאת הארון. שבירת הכוס בחתונה. השיר של רב המנונא בחתונה.
מלאכת המשכן לא דוחה שבת. בתפילות שבת לא אומרים 'ולירושלים עירך' ואין 'הלל' לשבת. אין חטאת במוספי שבת. מצוות שמחה בשבת. שבת היא אחד משישים לעולם הבא. הכנות הלל ושמאי לשבת.
מסירות הנפש של חור עמדה לנכדו בצלאל. הר סיני לא התקדש במסירות ולכן נפסקה קדושתו. הר הבית התקדש במסירות ולכן קדושתו נצחית. קדושה שניה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.
"חכם לב" הוא מי שמשתמש בחוכמתו לטובה והתנהגותו מעידה על חוכמתו. כיצד מתאהב שם ה' על הבריות. יראת ה' היא חוכמה. חשיבות החוכמה ומעלתה. תלמיד שגלה לעיר מקלט.