כיור הנחושת. המראות הצובאות. קידוש ידיים ורגליים של הכוהנים. הנשים תרמו את המראות. הנשים עודדו את בעליהן במצרים. משה ביזה את המראות. מי סוטה. כל מעשי האדם יהיו לשם שמיים.
שמות רבה: כשמת יוסף הפסיקו למול. ילקוט שמעוני: נתמלאו בתי תאטראות מהם. הנצי'ב בהעמק דבר: כשעם ישראל מתערב בגויים הוא נענש, 'עם לבדד ישכון'- הוא התנאי לקיומו. זעקת עם ישראל לה' מזרזת את הגאולה.
הכבדת הלב של פרעה. שלילת הבחירה ומניעת התשובה. רמב'ן: הכבדת הלב רק במכות האחרונות. רמב'ם: הכבדת הלב כעונש. הכבדת הלב של סיחון ושל הכנענים. מלחמת גוג ומגוג.
רבנו בחיי 'כד הקמח': ומעניין הביטחון. אור החיים: מטרת החזרה למצרים היא לשם חיזוק מידת הביטחון. אבן עזרא: בני ישראל פחדו מהמצרים 'נפשו שפלה ואיך יוכל להילחם עם אדוניו'. דוד וגולית.
עשרת הדברות. "אנכי ה' אלקיך": אברבנאל - אינו מצווה, רמב"ם - מצווה להאמין בה'. רבי יהודה הלוי והאבן עזרא. הכוזרי - אמונה מתוך ידיעה. "לא יהיה לך אל אלהים אחרים". בעל עקידת יצחק - קיבוץ הממון הוא עבודה זרה.
עליית משה להר סיני. אין מוקדם ומאוחר בתורה. ספר הברית. הכתרים שקשרו המלאכים. מי גילה רז זה לבני. כל שמעשיו מרובים מחוכמתו. הישרים והצדיקים. גדול המצווה ועושה.
מזבח הקטורת. אבן עזרא, רמב'ן, ספורנו, משך חוכמה: מדוע לא הוזכר מזבח הקטורת בפרשת תרומה. זוהר: מעלת הקטורת. קטורת עוצרת מגפה. קטורת מעשירה. הגרלה על עבודת הקטורת. פרשת הקטורת.
הסיבות לחטא העגל. אהרון, חור וידי משה. הריגת חור. שפרה ופועה. ה' חס על כבוד עם ישראל. תחנוני יוסף. הריגת זכריה בן יהוידע בציווי יואש. נבוזרדאן והדם של זכריה. ירבעם ועידו הנביא.
העם נסע כשהענן עלה. מקום החנייה נקרא מסע. מנוחה רק בארץ ישראל. משך חוכמה: קיום עם ישראל בהיותו נבדל מהעמים. מקומו של יהודי בארץ ישראל. התקדמות במדרגה רוחנית.
מסירות הנפש של חור עמדה לנכדו בצלאל. הר סיני לא התקדש במסירות ולכן נפסקה קדושתו. הר הבית התקדש במסירות ולכן קדושתו נצחית. קדושה שניה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.
מלאכת המשכן לא דוחה שבת. בתפילות שבת לא אומרים 'ולירושלים עירך' ואין 'הלל' לשבת. אין חטאת במוספי שבת. מצוות שמחה בשבת. שבת היא אחד משישים לעולם הבא. הכנות הלל ושמאי לשבת.
"חכם לב" הוא מי שמשתמש בחוכמתו לטובה והתנהגותו מעידה על חוכמתו. כיצד מתאהב שם ה' על הבריות. יראת ה' היא חוכמה. חשיבות החוכמה ומעלתה. תלמיד שגלה לעיר מקלט.