ספר שמות פרשת יתרו - פירוש האיסור "לא תישא"

אות הנחש והצרעת עונש למשה על שדיבר לשון הרע. הנחש רמז לפרעה. אות הדם רמז לעונש לנילוס שהוא אלוהיהם של המצרים.

ציווי ה' למשה לדבר עם פרעה. 'הן בני ישראל לא שמעו אלי'. אחד מעשרה קל וחומר שבתורה. 'ויאמן העם וישמעו'. מכילתא: נגאלו בשכר האמונה. חזקיהו. שבנא. ישעיהו: קשר רשעים אינו מהמניין. מפלת אשור.

משמעות נתינת הדם על המזוזות והמשקוף. מדוע נאכל קורבן פסח לפני מכת בכורות. מדוע נאכל הקורבן עם בני המשפחה. קורבן פסח הינו תיקון לחטא מכירת יוסף.

משה ויהושע במלחמת עמלק. בני רחל ובני לאה במלחמת עמלק. אליהו ומשיח בן יוסף. מרדכי איש יהודי ואיש ימיני. 'מחר' במלחמת עמלק ובמגילת אסתר.

עשרת הדברות. "אנכי ה' אלקיך": אברבנאל - אינו מצווה, רמב"ם - מצווה להאמין בה'. רבי יהודה הלוי והאבן עזרא. הכוזרי - אמונה מתוך ידיעה. "לא יהיה לך אל אלהים אחרים". בעל עקידת יצחק - קיבוץ הממון הוא עבודה זרה.

גנב שבא במחתרת מותר להורגו. הגנב מתכנן להרוג את בעל הבית. האם מותר להרוג גנב שבא לגנוב ביום. פירוש הפסוק "אם זרחה עליו השמש".

במשכן: מנורה, מזבח ושולחן, כנגד תורה, עבודה וגמילות חסדים. שלושה זרים כנגד כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות. דוד אכל מלחם הפנים. בשתי הלחם מתברכים פירות האילן. לחם משנה.

הציווי לדורות שידליקו נרות בבית כנסת ובבית מדרש. האור נועד לשמח את משה. האור לצורך בני ישראל. המצווה נמשלה לנר והתורה לאור. מלך המשיח נמשל לנר.

משה שבר את הלוחות אחרי חטא העגל כאשר ראה את העם. אדם מתפעל יותר ממראה עיניו. חבריו של איוב. שבירת הלוחות כדי ללמד זכות על עם ישראל ולהחזירם בתשובה. הקב"ה הסכים עם מעשהו של משה.

משה הקהיל את העם למחרת יום כיפור. משה לימד הלכות שבת. משה לימד ענייני המשכן. ההתקהלות תיקון לחטא העגל.

דין וחשבון של משה. בדק הבית בימי יהואש. שולחן ערוך: גזברים לא צריכים לתת דין וחשבון. 'והייתם נקיים מה' ומישראל'. 'בכל בתי נאמן הוא'. 'והביטו אחרי משה'. ליצני ישראל. עונש המתלוצץ. אליהו הנביא.