ה' ציווה את משה ואהרון להתייחס בכבוד אל עם ישראל גם אם הם יפגעו בהם. יחס המנהיג לציבור. אסור למנהיג לזלזל בציבור. כל ישראל בני מלכים הם. הסיבה בליל הסדר כדרך המלכים.
"ושמרתם את המצות" - כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצווה. זריזות בקיום מצוות. זריזות בהמלכת שלמה. עליית רבי זירא לארץ ישראל. מהירות אצל אברהם, רבקה ואמו של שמשון.
'אחרי רבים להטות'. תנורו של עכנאי. לא בשמים היא. ניצחוני בני ניצחוני. ספר החינוך: לחזק קיום דתנו. 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'. ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים. הלכה כבית הלל.
השולחן. לחם הפנים. בית גרמו. כסידורו כן סילוקו. שמעון הצדיק. אחד אמר הגיעני כפול. 'זה השולחן אשר לפני ה''. שולחנו של האדם מכפר עליו. מגיד מישרים. רמב'ם הלכות דעות. תענית דיבור. אגרת הגר'א.
משה שבר את הלוחות אחרי חטא העגל כאשר ראה את העם. אדם מתפעל יותר ממראה עיניו. חבריו של איוב. שבירת הלוחות כדי ללמד זכות על עם ישראל ולהחזירם בתשובה. הקב"ה הסכים עם מעשהו של משה.
"חכם לב" הוא מי שמשתמש בחוכמתו לטובה והתנהגותו מעידה על חוכמתו. כיצד מתאהב שם ה' על הבריות. יראת ה' היא חוכמה. חשיבות החוכמה ומעלתה. תלמיד שגלה לעיר מקלט.
העם נסע כשהענן עלה. מקום החנייה נקרא מסע. מנוחה רק בארץ ישראל. משך חוכמה: קיום עם ישראל בהיותו נבדל מהעמים. מקומו של יהודי בארץ ישראל. התקדמות במדרגה רוחנית.
כיור הנחושת. המראות הצובאות. קידוש ידיים ורגליים של הכוהנים. הנשים תרמו את המראות. הנשים עודדו את בעליהן במצרים. משה ביזה את המראות. מי סוטה. כל מעשי האדם יהיו לשם שמיים.
מלאכת המשכן לא דוחה שבת. בתפילות שבת לא אומרים 'ולירושלים עירך' ואין 'הלל' לשבת. אין חטאת במוספי שבת. מצוות שמחה בשבת. שבת היא אחד משישים לעולם הבא. הכנות הלל ושמאי לשבת.
מסירות הנפש של חור עמדה לנכדו בצלאל. הר סיני לא התקדש במסירות ולכן נפסקה קדושתו. הר הבית התקדש במסירות ולכן קדושתו נצחית. קדושה שניה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.
"חכם לב" הוא מי שמשתמש בחוכמתו לטובה והתנהגותו מעידה על חוכמתו. כיצד מתאהב שם ה' על הבריות. יראת ה' היא חוכמה. חשיבות החוכמה ומעלתה. תלמיד שגלה לעיר מקלט.