משה והסנה. נבואת אהרון במצרים. 'ושמח בליבו'. 'שבת אחים'. 'זקן אהרון'. ביטול מידת הגאווה. 'ואנכי תולעת'. משה הסתכל באספקלריא. חולדה הנביאה. ביטול חמץ. רבי יונתן איבשיץ. 'והאיש משה עניו'.
רמב'ם: ישראל מצווין על קידוש ה'. תודוס איש רומי: חנניה, מישאל ועזריה למדו קל וחומר מהצפרדעים, ולא השתחוו לפסל של נבוכדנצר בבקעת דורא, כמסופר בדניאל ג'.
"וישאלו ממצרים": כיצד לקחו בהשאלה? מכילתא דרבי ישמעאל: נתנו מרצונם. רבנו חננאל ורשב"ם: במתנה. הרב הירש: לתבוע, לבקש. אבן עזרא: ברצונו של ה' לתת. סנהדרין: אלכסנדר מוקדון, גביה בן פסיסא.
עשרת הדברות. העולם נברא ואינו קדמון. השבת מעיין עולם הבא. מעלת לימוד תורה בשבת. שבת מתנה טובה. נשמה יתירה. זכור את יום השבת לקדשו. ימי השבוע זיכרון לשבת.
עליית משה להר סיני. אין מוקדם ומאוחר בתורה. ספר הברית. הכתרים שקשרו המלאכים. מי גילה רז זה לבני. כל שמעשיו מרובים מחוכמתו. הישרים והצדיקים. גדול המצווה ועושה.
'הראני נא את כבודך'. נקרת הצור. 'וראית את אחורי ופני לא יראו'. חתם סופר. נס פורים. רבנו בחיי בספרו כד הקמח. אמונה ובטחון. אליהו בהר הכרמל ובהר סיני. קנאותו של אליהו.
"חכם לב" הוא מי שמשתמש בחוכמתו לטובה והתנהגותו מעידה על חוכמתו. כיצד מתאהב שם ה' על הבריות. יראת ה' היא חוכמה. חשיבות החוכמה ומעלתה. תלמיד שגלה לעיר מקלט.
מלאכת המשכן לא דוחה שבת. בתפילות שבת לא אומרים 'ולירושלים עירך' ואין 'הלל' לשבת. אין חטאת במוספי שבת. מצוות שמחה בשבת. שבת היא אחד משישים לעולם הבא. הכנות הלל ושמאי לשבת.
מסירות הנפש של חור עמדה לנכדו בצלאל. הר סיני לא התקדש במסירות ולכן נפסקה קדושתו. הר הבית התקדש במסירות ולכן קדושתו נצחית. קדושה שניה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.
כיור הנחושת. המראות הצובאות. קידוש ידיים ורגליים של הכוהנים. הנשים תרמו את המראות. הנשים עודדו את בעליהן במצרים. משה ביזה את המראות. מי סוטה. כל מעשי האדם יהיו לשם שמיים.
