הכופר בטובתו של חברו. הכרת הטוב. מכות דם, צפרדע וכינים על ידי אהרון. משה לא היכה את מדין. 'לא תתעב מצרי'. 'זכרתי לך חסד נעורייך'. אליהו ואלישע. חזקיהו לא אמר שירה אחרי מפלת סנחריב.
רמב'ם: ישראל מצווין על קידוש ה'. תודוס איש רומי: חנניה, מישאל ועזריה למדו קל וחומר מהצפרדעים, ולא השתחוו לפסל של נבוכדנצר בבקעת דורא, כמסופר בדניאל ג'.
קריעת ים סוף. מטרת הנס להוכיח את מציאות הקב'ה. מדוע צריך לזכור את ניסי יציאת מצרים. שירת הים. הזכרת נס קריעת ים סוף בתפילה. ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי.
חלוקת עשרת הדברות. יחס האדם אל הבורא. יחסו של האדם אל הברואים. מצוות שבת וכיבוד אב ואם. הסיבה למצוות כיבוד אב ואם. שלושה שותפים באדם. חידושי תורה בשבת. כיבוד האם של רבי טרפון.
'אחרי רבים להטות'. תנורו של עכנאי. לא בשמים היא. ניצחוני בני ניצחוני. ספר החינוך: לחזק קיום דתנו. 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'. ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים. הלכה כבית הלל.
הרואה שמן זית בחלום יצפה לתורה. שמן זית מחזיר את הלימוד. הרוצה להחכים ידרים. החכם צריך להיות צנוע. מדוע נהרג רבן שמעון בן גמליאל. תפילתו של אבא חלקיה. תפילתו של רב יונה. בת הקיסר ורבי יהושע בן חנניה.
משה שבר את הלוחות אחרי חטא העגל כאשר ראה את העם. אדם מתפעל יותר ממראה עיניו. חבריו של איוב. שבירת הלוחות כדי ללמד זכות על עם ישראל ולהחזירם בתשובה. הקב"ה הסכים עם מעשהו של משה.
ספר שמות הוא ספר הגאולה. השראת השכינה במשכן. עבודת ה' באהבה וביראה. מתן תורה. מעשר שני. מותם של נדב ואביהוא בחנוכת המשכן. מותו של עוזה בהעלאת הארון. שבירת הכוס בחתונה. השיר של רב המנונא בחתונה.
הכרובים שעל הכפורת. כשישראל עושים רצונו של מקום פני הכרובים איש אל אחיו. השכינה מעל הכרובים. תפילת שלמה. במקדש אפשר להשיג את קרבת ה' ביותר. עשרת ימי תשובה. מעלת לימוד תורה בשבת. נשמה יתירה.
ארון הברית. גניזת הארון. יאשיהו. קודש הקודשים. לשכת העצים. רמב'ם. רמב'ן. אש. שכינה. רוח הקודש. אורים ותומים. תלמיד חכם שאין תוכו כברו. רבן גמליאל. רבי אליעזר בן עזריה.
בניית המשכן. לוחות העדות. משכן העדות. ארון עצי שיטים. שולחן עצי שיטים. מנורת זהב. יאשיהו גנז את הארון. אין נבואה בבית שני. יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן. המחלוקת בין חכמי ישראל. תלמידי שמאי והלל.
רמב'ם: מצוות עשה לעשות בית לה'. ירושלמי: בית המקדש יבנה לפני מלכות בית דוד. תפארת ישראל: 'מקדש משמיים' פרושו שהקב'ה יסייע לנו לכשנבנה. החפץ חיים בספרו 'ליקוטי הלכות' כתב דברי התעוררות לבניין הבית.
במשכן: מנורה, מזבח ושולחן, כנגד תורה, עבודה וגמילות חסדים. שלושה זרים כנגד כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות. דוד אכל מלחם הפנים. בשתי הלחם מתברכים פירות האילן. לחם משנה.
השולחן. לחם הפנים. בית גרמו. כסידורו כן סילוקו. שמעון הצדיק. אחד אמר הגיעני כפול. 'זה השולחן אשר לפני ה''. שולחנו של האדם מכפר עליו. מגיד מישרים. רמב'ם הלכות דעות. תענית דיבור. אגרת הגר'א.