ספר שמות פרשת שמות - שעבוד כעונש על התבוללות

גזרת פרעה. שפרה ופועה. עמרם גרש את יוכבד. טענת מרים שפרעה גזר בעולם הזה ועמרם גזר גם על העולם הבא. מתי זוכה ילד קטן לעולם הבא. הרב פיינשטין בספרו אגרות משה.

רמב'ם: ישראל מצווין על קידוש ה'. תודוס איש רומי: חנניה, מישאל ועזריה למדו קל וחומר מהצפרדעים, ולא השתחוו לפסל של נבוכדנצר בבקעת דורא, כמסופר בדניאל ג'.

הטעם לאכילת מצה, מרור וחרוסת. טעם הישיבה בסוכה. טעם אכילת הסימנים בראש השנה. ספר החינוך: אחרי הפעולות נמשכים הלבבות. כיוון התפילה לארץ ישראל והמקדש.

רבנו בחיי 'כד הקמח': ומעניין הביטחון. אור החיים: מטרת החזרה למצרים היא לשם חיזוק מידת הביטחון. אבן עזרא: בני ישראל פחדו מהמצרים 'נפשו שפלה ואיך יוכל להילחם עם אדוניו'. דוד וגולית.

'ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני'. אור החיים- ההכנות לקבלת התורה. הלל, שמעיה ואבטליון, בני בתירא. 'כפה עליהם הר כגיגית'. הבעל שם טוב.

"מדבר שקר תרחק". מותר לשנות מפני השלום. אזהרה לדיין מהטיית הדין.

בניית המשכן. לוחות העדות. משכן העדות. ארון עצי שיטים. שולחן עצי שיטים. מנורת זהב. יאשיהו גנז את הארון. אין נבואה בבית שני. יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן. המחלוקת בין חכמי ישראל. תלמידי שמאי והלל.

בגדי כוהן גדול. בגדי קודש. בגדי שרד. יום הר גריזים. שמעון הצדיק ואלכסנדר מוקדון. עת לעשות לה'. בגדי כהונה מכפרים. כתונת. מכנסיים. מצנפת. אבנט. חושן. אפוד. מעיל. ציץ. חכמי לב.

משה שבר את הלוחות אחרי חטא העגל כאשר ראה את העם. אדם מתפעל יותר ממראה עיניו. חבריו של איוב. שבירת הלוחות כדי ללמד זכות על עם ישראל ולהחזירם בתשובה. הקב"ה הסכים עם מעשהו של משה.

התרומה של עם ישראל למשכן באה לכפר על חטא העגל. נדבת הלב של התורמים. תרומת הנשים.

האם אוהל מועד והמשכן הם אותו מקום. ההבדל בין הענן לכבוד ה'. האור שהיה בענן. האור שהיה בבית המקדש.