"איוולת אדם תסלף דרכו". ר' יוחנן ובנו של ריש לקיש. אחי יוסף לא שמים לב. אבקה של שביעית. עונש הסוחר בפירות שביעית. חיאל בית האלי ובניית יריחו. אליהו ואחאב. עצירת הגשמים.
'נח איש צדיק תמים היה בדורותיו'. רש'י: לשבח ולגנאי. קידושין מ ע'א: צדיק טוב וצדיק שאינו טוב. בין נח לאברהם. תנא דבי אליהו: מעשה פלגש בגבעה. שמואל א ז,טז: 'והלך מדי שנה בשנה'.
ברית המילה של אברהם. 'וכרות עמו הברית'. יפה כוח הסנדק מכוח המוהל. סנדק בברית של מבוגר. סנדק כמקטיר קטורת. שלא יהיה אותו סנדק לשני אחים. סנדק דומה למזבח.
אברהם איתן האזרחי. חסד ואמונה. שלוש עשרה מידות של רחמים. זריזותו של אברהם. שכר מעשיו של אברהם: מן, עמוד הענן ובאר. החסד של איוב. גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה.
יגר שהדותא. גלעד. ספורנו: שלא שינה יעקב את לשונו. זכו להיגאל שלא שינו את לשונם. לימוד ודיבור בלשון הקודש. חתם סופר: ארמית בחוץ לארץ. תרגום התורה ליוונית בימי תלמי. חשיבות הדיבור בעברית.
'וירא יעקב'. הבחור שבאבות והבחור שבנביאים. רמב'ן: החוטא צריך לבטוח. רבנו יונה. הנצי'ב ב'הרחב דבר': יעקב פחד מהפחד. ר' חיים מוולוז'ין ב'נפש החיים': סגולה לבטל מידת הדין אין עוד מלבדו.
'ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם'(עובדיה א) יוסף מציג את עצמו כאיש עברי ושם שמיים שגור על פיו. יוסף נענש בגלל שבקש עזרה משר המשקים. יוסף זכה להקבר בארץ ישראל.
הצעת יהודה להיות עבד. אין דוחים נפש מפני נפש. רדב'ז: כריתת איבר להצלת חבר. משמעות הערבות. חלוקת ירושלים לשבטים. אחיה השילוני וירבעם. תכונות המלך. תומר דבורה: ערבות במצוות ואהבת לרעך כמוך.
דברי האחים ליוסף על צוואת יעקב. רמב'ן: יעקב לא ידע על מכירת יוסף. מסכת יבמות: מותר לשנות בדבר השלום- האחים שינו בדבריהם, שמואל שינה בדבריו והקב'ה שינה בדבריו.
יוסף הצדיק. פתרון חלומות פרעה. פרעה החשיב עצמו לאל. רמ'א: שיוויתי ה' לנגדי תמיד. תפילת יוסף. תפילת דוד. מאה ברכות בכל יום. הברכות נתקנו כדי לזכור את ה'. אברבנאל: יראת אלוקים. חובת הלבבות.
התוכנית האלוקית של מכירת יוסף הייתה להוריד את יעקב בכבוד למצרים. יוסף הבין שהמהלך הוא אלוקי. ב'קול התור' כתב רבי הלל משיקלוב בשם הגר'א: לפני הגאולה תהיה מציאות קשה, אבל אסור להתייאש.
יוסף אסר את האחים. עונש מאסר בהלכה. אסרו את המקלל ואת המקושש. מאסר עד המשפט. מי שעבר עבירה חמורה מכניסים אותו לכיפה. תא מאסר נקרא כיפה. רמב'ם: מכניסים למאסר כדי לאיים.
