'נעשה אדם'. דרך ארץ ומידת ענווה. מהר'ל: ענווה היא ממידותיו של הקב'ה. משה עניו. הלכה כבית הלל. לימוד התורה של דוד. חכם הלומד מכל אדם. בני סמונייא ורב לוי בן סיסי.
ישעיהו: המבול נקרא מי נח. זוהר: נח לא ביקש רחמים על דורו. דין רוצח בשגגה ואשמתו של הכוהן הגדול. אליהו הנביא ורבי יהושע בן לוי. מעלתו של גדעון בלימוד זכות על עם ישראל.
אברהם יצחק ויעקב התפללו בהר הבית. הרמב'ם התפלל בהר הבית. רבי יעקב עמדין והשל'ה כתבו על חשיבות התפילה בהר הבית. בזמן הבית היה בית כנסת בהר הבית. הרב גורן והרב אליהו דרשו להקים בית כנסת בהר הבית.
המלאכים ששלח יעקב לעשיו. הביקורת על יעקב. הסיבות לנצחון הרומאים. חטאם של מלכי בית חשמונאי. המכתב ששלח רבי יהודה הנשיא לאנטונינוס. הבריונים בזמן חורבן בית המקדש השני.
יהודה ותמר. יוסף ואשת פוטיפר. נח לאדם שיפילוהו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. הלל מחייב את העניים. אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים. יוסף מחייב את הרשעים. 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום'.
יוסף לא מבייש את אחיו בהתגלותו. המלבין פני חברו ברבים. נח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש. יהודה ותמר. מר עוקבא ואשתו. זהירות תלמידי חכמים בארץ ישראל. הזהרו בכבוד חבריכם. הנהגת רבי ישראל מסלנט.
ברכת יעקב לבניו. 'ראובן בכורי אתה'. בלהה. תוכחת משה. עשיו. ירבעם. אחיה השילוני. רחבעם. עגלים בבית אל ובדן. 'אני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן'. 'אין להם חלק לעולם הבא'. אחאב. מנשה. חפץ חיים. לשון הרע.
ברכת יעקב לבניו. 'ראובן בכורי אתה'. בלהה. תוכחת משה. עשיו. ירבעם. אחיה השילוני. רחבעם. עגלים בבית אל ובדן. 'אני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן'. 'אין להם חלק לעולם הבא'. אחאב. מנשה. חפץ חיים. לשון הרע.
דברי האחים ליוסף על צוואת יעקב. רמב'ן: יעקב לא ידע על מכירת יוסף. מסכת יבמות: מותר לשנות בדבר השלום- האחים שינו בדבריהם, שמואל שינה בדבריו והקב'ה שינה בדבריו.
ברכת יעקב. שותפות יששכר וזבולון. שותפות שמעון ועזריה. שותפות הלל ושבנא. חיוב לימוד תורה. אחזקת לומדי תורה. מהר'ם אלשקר, רב האי גאון: שותפות במצוות. קניית עבירות. דין תורה של המהרש'א.
'לא יסור שבט מיהודה'. דיני המלך. האם יתכן שיהיה מלך שלא משבט יהודה. מדוע כעסו ה' ושמואל על בקשת המלוכה. נבואת אחיה השילוני. מלכות ירבעם. העונש של בית חשמונאי בגלל שמלכו.
בברכת המזון מזכירים ברית, תורה ומלכות בית דוד. מלכות בית דוד ב'שמונה עשרה' ובברכת ההפטרה. 'לא יסור שבט מיהודה'. ההודאה של יהודה. שאול לא הודה בחטא עמלק. דוד הודה בחטא בת שבע.
