ברכת יעקב. שותפות יששכר וזבולון. שותפות שמעון ועזריה. שותפות הלל ושבנא. חיוב לימוד תורה. אחזקת לומדי תורה. מהר'ם אלשקר, רב האי גאון: שותפות במצוות. קניית עבירות. דין תורה של המהרש'א.
'נעשה אדם'. דרך ארץ ומידת ענווה. מהר'ל: ענווה היא ממידותיו של הקב'ה. משה עניו. הלכה כבית הלל. לימוד התורה של דוד. חכם הלומד מכל אדם. בני סמונייא ורב לוי בן סיסי.
מדוע נחתם גזר דינם של דור המבול על הגזל. גדול השלום. ההבדל בין דור המבול לדור הפלגה. ספר התניא - אין לשנוא אדם מישראל. כיצד אפשר לשנוא ולאהוב. אהבת ישראל.
עקדת יצחק. הושע: 'כי נער ישראל'. רבי ישראל מסלנט. 'ירא אלוקים אתה'. אברהם ועובדיהו. חיאל בית האלי. בניית יריחו. אחאב. אליהו. איזבל. עובדיה: 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו'.
יגר שהדותא. גלעד. ספורנו: שלא שינה יעקב את לשונו. זכו להיגאל שלא שינו את לשונם. לימוד ודיבור בלשון הקודש. חתם סופר: ארמית בחוץ לארץ. תרגום התורה ליוונית בימי תלמי. חשיבות הדיבור בעברית.
המאבק של יעקב עם המלאך עד עלות השחר. 'ותקע כף ירך יעקב'. איסור אכילת גיד הנשה. נשה מלשון שכחה. מנשה. המת משתכח מן הלב. שכחת לימוד תורה. 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו'.
יהודה ותמר. נח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש. איסור הלבנת פנים. מר עוקבא ואשתו בתנור. הצער של המתבייש. חורבן בית שני בגלל קמצא ובר קמצא. הזהירות של תושבי ארץ ישראל.
יוסף לא מבייש את אחיו בהתגלותו. המלבין פני חברו ברבים. נח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש. יהודה ותמר. מר עוקבא ואשתו. זהירות תלמידי חכמים בארץ ישראל. הזהרו בכבוד חבריכם. הנהגת רבי ישראל מסלנט.
ברכת יעקב לבניו. 'ראובן בכורי אתה'. בלהה. תוכחת משה. עשיו. ירבעם. אחיה השילוני. רחבעם. עגלים בבית אל ובדן. 'אני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן'. 'אין להם חלק לעולם הבא'. אחאב. מנשה. חפץ חיים. לשון הרע.
בברכת המזון מזכירים ברית, תורה ומלכות בית דוד. מלכות בית דוד ב'שמונה עשרה' ובברכת ההפטרה. 'לא יסור שבט מיהודה'. ההודאה של יהודה. שאול לא הודה בחטא עמלק. דוד הודה בחטא בת שבע.
דברי האחים ליוסף על צוואת יעקב. רמב'ן: יעקב לא ידע על מכירת יוסף. מסכת יבמות: מותר לשנות בדבר השלום- האחים שינו בדבריהם, שמואל שינה בדבריו והקב'ה שינה בדבריו.
'לא יסור שבט מיהודה'. דיני המלך. האם יתכן שיהיה מלך שלא משבט יהודה. מדוע כעסו ה' ושמואל על בקשת המלוכה. נבואת אחיה השילוני. מלכות ירבעם. העונש של בית חשמונאי בגלל שמלכו.