בברכת המזון מזכירים ברית, תורה ומלכות בית דוד. מלכות בית דוד ב'שמונה עשרה' ובברכת ההפטרה. 'לא יסור שבט מיהודה'. ההודאה של יהודה. שאול לא הודה בחטא עמלק. דוד הודה בחטא בת שבע.
'בראשית ברא אלוקים'. מידת הדין ומידת הרחמים. הרב שלמה גורן. 'אלוקים' בגימטריה= טבע. משך חוכמה. תולדות יעקב יוסף. ספר התניא. שלושה מפתחות ביד הקב'ה: גשמים, חיה ותחיית המתים.
נח יצא מהתיבה ונטע כרם. שם זכה לציצית ויפת לקבורה. שכר מצוות ציצית. בן הי הי. מעוות לא יוכל לתקון. עובד אלוקים ולא עבדו. שונה פרקו מאה פעמים. שכר המאמץ של רות. שמו של משה.
עשרה ניסיונות נתנסה אברהם. מדוע הובטח לאברהם שכר. אברהם הלך לארץ ישראל בגלל ציווי ה'. אהרן הדליק נרות בגלל ציווי ה'. רמב"ם: אדם יכול לעבוד את ה' בכל מעשיו. שם השם בפיו של החפץ חיים.
דרכו של איש לחזר על אישה. חתן. אבידה. אליעזר. מצווה בו יותר משלוחו. אסור לקדש אישה עד שיראנה. שו'ת הרמב'ם. אגרות משה. איסור יציאה לחוץ לארץ. זיווגו של יצחק.
לדעת הרמב'ם, המהר'ל מפרג בספרו גור אריה, האברבנאל ואור החיים, שמעון ולוי עשו כהלכה בתושבי שכם. יעקב כעס על רצונם להרוג את יוסף.דגלו של שמעון - שכם. תגובה קשה יוצרת הרתעה.
"איוולת אדם תסלף דרכו". ר' יוחנן ובנו של ריש לקיש. אחי יוסף לא שמים לב. אבקה של שביעית. עונש הסוחר בפירות שביעית. חיאל בית האלי ובניית יריחו. אליהו ואחאב. עצירת הגשמים.
יוסף קנה את אדמת מצרים ודרש מהמצרים למול את עצמם כדי למנוע התבוללות. ראוי היה ליעקב לרדת למצרים בשלשלאות של ברזל וזכותו גרמה לו. הבטחת הקב'ה לעם ישראל שלא יתבולל.
ברכת יעקב לבניו. 'ראובן בכורי אתה'. בלהה. תוכחת משה. עשיו. ירבעם. אחיה השילוני. רחבעם. עגלים בבית אל ובדן. 'אני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן'. 'אין להם חלק לעולם הבא'. אחאב. מנשה. חפץ חיים. לשון הרע.
'לא יסור שבט מיהודה'. דיני המלך. האם יתכן שיהיה מלך שלא משבט יהודה. מדוע כעסו ה' ושמואל על בקשת המלוכה. נבואת אחיה השילוני. מלכות ירבעם. העונש של בית חשמונאי בגלל שמלכו.
דברי האחים ליוסף על צוואת יעקב. רמב'ן: יעקב לא ידע על מכירת יוסף. מסכת יבמות: מותר לשנות בדבר השלום- האחים שינו בדבריהם, שמואל שינה בדבריו והקב'ה שינה בדבריו.
ברכת יעקב. שותפות יששכר וזבולון. שותפות שמעון ועזריה. שותפות הלל ושבנא. חיוב לימוד תורה. אחזקת לומדי תורה. מהר'ם אלשקר, רב האי גאון: שותפות במצוות. קניית עבירות. דין תורה של המהרש'א.
