התורה פותחת בתאור בריאת העולם כדי לבסס את צדקת בעלותנו על ארץ ישראל. קיום תורה ומצוות הוא רק בארץ ישראל ולכן הגר מבחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה. גדולי ישראל אסרו למסור משטחי הארץ לזרים.
הניסיון ברעב ובירידת אברהם למצרים. מדוע אמר אברהם ששרה אחותו? מידת החסד של אברהם. המלאך הגן על שרה. אברהם רצה מתנות כדי שלעתיד ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול.
עיני יצחק כהו: מזקנה, מבכי המלאכים, מעשן עבודה זרה, שיעקב יקבל את הברכה. אסור להסתכל בדמות אדם רשע. סדר האותיות. עונשו של יהושפט שהיה שותף לאחזיה. הסתכלות בפני אדם צדיק. 'והיו עיניך רואות את מוריך'.
יגר שהדותא. גלעד. ספורנו: שלא שינה יעקב את לשונו. זכו להיגאל שלא שינו את לשונם. לימוד ודיבור בלשון הקודש. חתם סופר: ארמית בחוץ לארץ. תרגום התורה ליוונית בימי תלמי. חשיבות הדיבור בעברית.
המאבק של יעקב עם המלאך עד עלות השחר. 'ותקע כף ירך יעקב'. איסור אכילת גיד הנשה. נשה מלשון שכחה. מנשה. המת משתכח מן הלב. שכחת לימוד תורה. 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו'.
הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. כתונת פסים. קנאת שאול בדוד. חוניו ושמעי בני שמעון הצדיק. המזבח באלכסנדריה. מכירת יוסף. ספורנו: האחים דנו את יוסף בדין רודף.
הצעת יהודה להיות עבד. אין דוחים נפש מפני נפש. רדב'ז: כריתת איבר להצלת חבר. משמעות הערבות. חלוקת ירושלים לשבטים. אחיה השילוני וירבעם. תכונות המלך. תומר דבורה: ערבות במצוות ואהבת לרעך כמוך.
בברכת המזון מזכירים ברית, תורה ומלכות בית דוד. מלכות בית דוד ב'שמונה עשרה' ובברכת ההפטרה. 'לא יסור שבט מיהודה'. ההודאה של יהודה. שאול לא הודה בחטא עמלק. דוד הודה בחטא בת שבע.
ברכת יעקב לבניו. 'ראובן בכורי אתה'. בלהה. תוכחת משה. עשיו. ירבעם. אחיה השילוני. רחבעם. עגלים בבית אל ובדן. 'אני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן'. 'אין להם חלק לעולם הבא'. אחאב. מנשה. חפץ חיים. לשון הרע.
'לא יסור שבט מיהודה'. דיני המלך. האם יתכן שיהיה מלך שלא משבט יהודה. מדוע כעסו ה' ושמואל על בקשת המלוכה. נבואת אחיה השילוני. מלכות ירבעם. העונש של בית חשמונאי בגלל שמלכו.
ברכת יעקב. שותפות יששכר וזבולון. שותפות שמעון ועזריה. שותפות הלל ושבנא. חיוב לימוד תורה. אחזקת לומדי תורה. מהר'ם אלשקר, רב האי גאון: שותפות במצוות. קניית עבירות. דין תורה של המהרש'א.
דברי האחים ליוסף על צוואת יעקב. רמב'ן: יעקב לא ידע על מכירת יוסף. מסכת יבמות: מותר לשנות בדבר השלום- האחים שינו בדבריהם, שמואל שינה בדבריו והקב'ה שינה בדבריו.
