'נעשה אדם'. דרך ארץ ומידת ענווה. מהר'ל: ענווה היא ממידותיו של הקב'ה. משה עניו. הלכה כבית הלל. לימוד התורה של דוד. חכם הלומד מכל אדם. בני סמונייא ורב לוי בן סיסי.
עקדת יצחק. הושע: 'כי נער ישראל'. רבי ישראל מסלנט. 'ירא אלוקים אתה'. אברהם ועובדיהו. חיאל בית האלי. בניית יריחו. אחאב. אליהו. איזבל. עובדיה: 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו'.
יהודי מלשון יהודה. הכופר בעבודה זרה נקרא איש יהודי. מרדכי היהודי - על שגלה עם גלות יהודה. אותיות שמו של הקב"ה בשם יהודה. יהודה מלשון הודאה לה'. יהודה הודה במעשה תמר. תפילת מודה אני. מידת הכרת הטוב. ברכת הנותן לשכוי בינה.
המאבק של יעקב עם המלאך עד עלות השחר. 'ותקע כף ירך יעקב'. איסור אכילת גיד הנשה. נשה מלשון שכחה. מנשה. המת משתכח מן הלב. שכחת לימוד תורה. 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו'.
חלומות יוסף. דברי חלומות. בעל החלום. בלי דברים בטלים. רמב'ם. שולחן ערוך. מהרהורי ליבו. פיל בחור של מחט. רבי יהושע בן חנניא. שבור מלך פרס. שמואל. 'בעל החלומות'. ריחיים של זהב. רמב'ן.
התוכנית האלוקית של מכירת יוסף הייתה להוריד את יעקב בכבוד למצרים. יוסף הבין שהמהלך הוא אלוקי. ב'קול התור' כתב רבי הלל משיקלוב בשם הגר'א: לפני הגאולה תהיה מציאות קשה, אבל אסור להתייאש.
יעקב נענש על תלונתו שחייו היו 'מעט ורעים'. חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. תשובת רבי זושא לשאלה שנשאל רבי אלימלך מליז'נסק. דברי הרמב'ם, האר'י והחזו'א על השמחה.
ברכת יצחק לעשיו ויעקב. כהו עיניו של יצחק. עשיו רימה. אהבה מקלקלת את השורה. רבי אברהם בן אברהם: רצה להחזיר את עשיו בתשובה. לימוד זכות. שמאל דוחה וימין מקרבת. אלישע וגיחזי.
מדוע יצחק ביקש שעשו יכין לו מטעמים. יצחק רצה לברך מתוך שמחה. יצחק רצה לזכות את עשו במצוות כיבוד אב. יעקב הביא ליצחק בשר, לחם ויין - רמז לקרבנות ולנסכים.
יעקב לא רצה לקבל את הברכות במרמה. ההבדל בין 'פן' ל'אולי'. מעשיה של רבקה. יעקב לא הזדרז. עונשו של יעקב. לבן החליף את רחל בלאה. שינוי שמו של יעקב לישראל.
'ויבז עשו את הבכורה'. עונש המבזה. 'והמלך דוד זקן... ויכסוהו בבגדים'. כנף מעילו של שאול. אלישע, גחזי ובן השונמית. יששכר איש כפר ברקאי וינאי המלך. אל תהי בז לכל אדם.
עיני יצחק כהו: מזקנה, מבכי המלאכים, מעשן עבודה זרה, שיעקב יקבל את הברכה. אסור להסתכל בדמות אדם רשע. סדר האותיות. עונשו של יהושפט שהיה שותף לאחזיה. הסתכלות בפני אדם צדיק. 'והיו עיניך רואות את מוריך'.