ההבדל בין הצדיק הדומה לתמר לצדיק הדומה לארז. מדוע צריך לקרב את שבט לוי לאהרון. ר' חיים מוולוז'ין בהקדמה ל'נפש החיים'. צריך לדאוג למצבם הרוחני והגשמי של אחרים.
נזיר, חוטא או קדוש? הרב דסלר. שמעון הצדיק והנזיר מהדרום. רמב'ם: שמירת בריאות הגוף לעבודת ה'. הרוצה ליהנות יהנה כאלישע, ושאינו רוצה ליהנות אל יהנה כשמואל. רבי יהודה הנשיא לא נהנה מהעולם הזה.
מצוות הבאת נסכים - סולת שמן ויין עם קורבנות עולה ושלמים. הנחמה שבמצוות הנסכים היא שיזכו להיכנס לארץ ישראל. מצוות הפרשת חלה. הפסקת ירידת המן בארץ ישראל למעלתם של בני ישראל.
מלחמת ישראל בסיחון מלך האמורי. עמון ומואב טהרו בסיחון. אהוד בן גרא ועגלון. רות. שכרו של עגלון שקם לכבוד ה'. שכרם של שם ויפת. שכר מצווה בצער. צדיק ובעל תשובה. מעלת דורו של רבי יהודה.
'ויקצוף משה'. ויקרא רבה: בשלושה מקומות כעס משה. אלישע כעס על יהורם ונסתלקה ממנו רוח הקודש. רבי חיים ויטאל: האר'י ז'ל הקפיד על מידת הכעס. זוהר. בעל התניא באגרת הקודש. מגיד מישרים. אגרת הרמב'ן.
קורבן תמיד. קורבן מוסף בשבת, בראש חודש ובחגים. מדוע הציווי מופיע בספר במדבר. מודע יש חזרה על הציווי של קורבן התמיד. בקשת משה למנות מנהיג. הקשר בין הקרבת הקורבנות לאחיזתנו בארץ ישראל. חידוש עבודת הקורבנות.
בקשת משה למנות מנהיג אחריו. 'אלוקי הרוחות'- מנהיג שיהא סובל כל אחד. רבן גמליאל ורבי יהושע בספינה. רבי אלעזר חיסמא ורבי יוחנן בן גודגדא. תכונות המנהיג: עבד לעם, יוצא לפני העם למלחמה. מלחמת העי.
שכרו של פינחס. רצו לנדות את פינחס. קנאות לשם שמיים. מדוע תיקן שמואל הקטן את ברכת "ולמלשינים". הסבר הברכה "הנני נותן לו את בריתי שלום". עיר הנידחת. חטא שאול בעמלק. אל תהיה צדיק הרבה.
סמיכות הפרשיות של מינוי יהושע והקרבת קורבנות תמיד ומוסף. פני משה כחמה ויהושע כלבנה. במוסף שבת אין חטאת. השלמות שבשבת. החטאים שהיו בחגים. חטאו של אברהם.
השכר של פינחס על הריגת זמרי בן סלוא וכוזבי בת צור. 'בריתי שלום'. 'כהונת עולם'. 'קינא לאלוקיו'. אליהו בהר סיני. פרקי דרבי אליעזר. כיסא של אליהו. אליהו בברית מילה. פינחס הוא אליהו. חתם סופר. החיד'א.
קנאותו של פינחס. מדוע משה לא קינא לכבוד ה' כמו בחטא העגל. דברי זמרי למשה. קנאות לשם שמיים. מצוות ייבום. נדר יפתח. מדוע לא התירו את הנדר. עונשם של פינחס ויפתח.
מינוי יהושע לממשיכו של משה. יהושע משרת משה. מלחמת יהושע בעמלק. יהושע לא הוציא את דיבת הארץ עם שאר המרגלים. ציווי ה' ליהושע 'חזק ואמץ'. פרוש הגר'א לפסוק 'חזק ואמץ'.
