מטרת כתיבת המסעות של בני ישראל במדבר. הסבר הפסוק: "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', ואלה מסעיהם במוצאיהם". מספר המסעות רומז לשמו של הקב"ה המונה ארבעים ושתיים אותיות ונרמז בתפילת "אנא בכוח".
שבט לוי נשא את כלי המשכן. בי קהת. מדוע כיסו את כלי המשכן. הגבלת הרצון להבנת האלקות. מעשה מרכבה. ארבעה נכנסו לפרדס: בן עזאי, בן זומא, אלישע בן אבויה ורבי עקיבא.
ברכת כוהנים. מהרש'א. עין טובה. שדה חמד. ב'ח. נשיאת כפיים. משנה ברורה. שו'ת מהרי'ט. הגר'א. רבי יעקב עמדין. חכם צבי. באהבה. רש'י. מגן אברהם. רמ'א. ברכת כוהנים בחוץ לארץ.
חטא המתאוננים. 'בקצה המחנה' ערב רב או קצינים. טענת העם כנגד המן. הייאוש של משה ואליהו מעם ישראל. שבעים הזקנים היו השוטרים במצרים. כיסא של אליהו בברית מילה.
קורח שפיקח היה... ראה את שמואל ששקול כנגד משה ואהרון. 'ויקחו איש מחתתו'. מחלוקת לשם שמיים, מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמיים, מחלוקת קורח ועדתו. קינא בנשיאותו של אליצפן בן עוזיאל.
נבואת בלעם. כל שבט שוכן לעצמו. ככוכבי השמים וכחול הים. אין פתחי האוהלים מכוונים זה כנגד זה. הצניעות שבמחנה. לכל אחד דרך בעבודת ה'. פתחו לי פתח כפתחו של מחט. 'מה טובו אוהליך יעקב'.
בקשת משה למנות מנהיג אחריו. 'אלוקי הרוחות'- מנהיג שיהא סובל כל אחד. רבן גמליאל ורבי יהושע בספינה. רבי אלעזר חיסמא ורבי יוחנן בן גודגדא. תכונות המנהיג: עבד לעם, יוצא לפני העם למלחמה. מלחמת העי.
מכת החושך. חטא המרגלים. בני גד וראובן. ריש לקיש ורבה בר בר חנה. עשיתם עצמכם כחומה. הצהרת כורש. רבי יהודה הלוי. כוזרי. הובשתני מלך כוזר. רבי יעקב עמדין. סידור בית אל.
רוצח בשגגה נס לעיר מקלט עד מות הכוהן הגדול. בית ראשון חרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. בית שני חרב בגלל שנאת חינם. המלבין פני חברו ברבים. שכר המשמח בני אדם.
רוצח בשוגג. עיר מקלט. אסור לקחת כופר מרוצח. כופר בשור שהרג. מידת החנופה. המתחנף אין תוכו כברו. הסיבות לגלות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. חורבן בית המקדש בעוון שפיכות דמים.
'והורשתם את הארץ' רמבן: זו מצוות עשה לשבת בארץ ולרשת אותה. גבולות הארץ. ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. 'ואם לא תורישו' פירוש אור החיים לפסוק.
רוצח בשגגה נס לעיר מקלט עד מות הכוהן הגדול. בית ראשון חרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. בית שני חרב בגלל שנאת חינם. המלבין פני חברו ברבים. שכר המשמח בני אדם.