דגלי השבטים. סדר השבטים במחנה. אנשי יריחו ואלישע. חן מקום על יושביו. חן אישה על בעלה. חן מקח על מקחו. שישים ריבוא אותיות בתורה. ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו.
סוטה: 'כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין'. רמב'ם, אבן עזרא, רמב'ן - בשבחו של הנזיר. רבי אלעזר הקפר - בגנותו של הנזיר. שמואל היה נזיר עולם. מעילו של שמואל.
נדר בעת צרה. הנדר של יפתח. חרם של מלך או סנהדרין. הריגת תושבי יבש הגלעד אחרי מעשה פילגש בגבעה. מדוע רצה שאול להרוג את יהונתן. מדוע לא התיר פנחס את נדרו של יפתח.
שכרו של פינחס. רצו לנדות את פינחס. קנאות לשם שמיים. מדוע תיקן שמואל הקטן את ברכת "ולמלשינים". הסבר הברכה "הנני נותן לו את בריתי שלום". עיר הנידחת. חטא שאול בעמלק. אל תהיה צדיק הרבה.
רוצח בשוגג. עיר מקלט. אסור לקחת כופר מרוצח. כופר בשור שהרג. מידת החנופה. המתחנף אין תוכו כברו. הסיבות לגלות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. חורבן בית המקדש בעוון שפיכות דמים.
שכרו של פינחס. רצו לנדות את פינחס. קנאות לשם שמיים. מדוע תיקן שמואל הקטן את ברכת "ולמלשינים". הסבר הברכה "הנני נותן לו את בריתי שלום". עיר הנידחת. חטא שאול בעמלק. אל תהיה צדיק הרבה.
בקשת משה למנות מנהיג אחריו. 'אלוקי הרוחות'- מנהיג שיהא סובל כל אחד. רבן גמליאל ורבי יהושע בספינה. רבי אלעזר חיסמא ורבי יוחנן בן גודגדא. תכונות המנהיג: עבד לעם, יוצא לפני העם למלחמה. מלחמת העי.
סמיכות הפרשיות של מינוי יהושע והקרבת קורבנות תמיד ומוסף. פני משה כחמה ויהושע כלבנה. במוסף שבת אין חטאת. השלמות שבשבת. החטאים שהיו בחגים. חטאו של אברהם.
קורבן תמיד. קורבן מוסף בשבת, בראש חודש ובחגים. מדוע הציווי מופיע בספר במדבר. מודע יש חזרה על הציווי של קורבן התמיד. בקשת משה למנות מנהיג. הקשר בין הקרבת הקורבנות לאחיזתנו בארץ ישראל. חידוש עבודת הקורבנות.
קנאותו של פינחס. מדוע משה לא קינא לכבוד ה' כמו בחטא העגל. דברי זמרי למשה. קנאות לשם שמיים. מצוות ייבום. נדר יפתח. מדוע לא התירו את הנדר. עונשם של פינחס ויפתח.
השכר של פינחס על הריגת זמרי בן סלוא וכוזבי בת צור. 'בריתי שלום'. 'כהונת עולם'. 'קינא לאלוקיו'. אליהו בהר סיני. פרקי דרבי אליעזר. כיסא של אליהו. אליהו בברית מילה. פינחס הוא אליהו. חתם סופר. החיד'א.
מינוי יהושע לממשיכו של משה. יהושע משרת משה. מלחמת יהושע בעמלק. יהושע לא הוציא את דיבת הארץ עם שאר המרגלים. ציווי ה' ליהושע 'חזק ואמץ'. פרוש הגר'א לפסוק 'חזק ואמץ'.
